ביאור:חידה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חידה = תיאור של דבר נסתר ונעלם
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
חידה נזכרת לראשונה בתנ"ך כניגוד ל מראה:
- (במדבר יב ח): "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה?"- מכאן, שחידה היא תיאור לא ברור של דבר בלתי נראה. שאר הנביאים אינם רואים את המציאות הא-להית בעצמה, הם מקבלים נבואות ובהם רעיונות נסתרים שצריך לפענח; רק משה יכל לראות את המציאות הא-להית בלי הסתרות, מראה ברור ופשוט; ולכן נאמר עליו "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
- החידה השניה היא ב שופטים יד יב: " "וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא" "לָכֶם" "חִידָה..." " - גם חידת שמשון היא תיאור לא ברור של אירוע נסתר, אירוע שהפלשתים לא ראו.
- (מלכים א י א): "וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת"- ע"פ האגדות, מלכת שבא שאלה את שלמה שאלות שמהותן גילוי דברים נסתרים ( פירוט ).
- (יחזקאל יז ב): "בֶּן אָדָם! חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל"- יחזקאל דיבר בצורה נסתרת, אולי משום שהנבואה שלו כללה איום על המלך (ראו החידה בספר יחזקאל / צחור ).
- חבקוק ב ו: " "הֲלוֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל" "יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה" "חִידוֹת לוֹ, וְיֹאמַר 'הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט'" "
- (תהלים מט ה): "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי"- השיר עוסק באחד הסודות הנסתרים ביותר - הישארות הנפש אחרי המוות ( פירוט ).
- (תהלים עח ב): "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם"- השיר עוסק בחידת המשמעות של תולדות עם ישראל וההשגחה האלהית; " "חידות - דברים" "סתומים קשה ההבנה, והוא מה שאמר 'ויתן לשבי עוזו', כי אילו לא נאמר בשמואל שלקחו הפלשתים את הארון - לא היינו יודעים מה הוא" " (מצודת דוד) .
- (דניאל ח כג): "וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים, יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת"
מקורות ופירושים נוספים
עריכה1. פירשנו כמו רוב המפרשים, שהחידה היא " "מאמר סתום, נאמר על דבר צד המשל, ויסבול כוונות מתחלפות" " (רלב"ג על משלי א ו) , " "סגורה וסתומה" " (מצודת דוד על תהלים מט ה) , " "דברים סתומים קשה ההבנה" " (מצודת ציון על משלי א ו, מצודת דוד על תהלים עח ב) , " "ומכנה אגדת חכמים לחידה, מפני שדבריהם אינם מובנים, כמו חידה, ואי אפשר לחברם אם לא יבין תכליתו הנלבש בתוכה, ואז יבין גם החידה" " (הגאון מווילנה על משלי א ו) , וכמשמעותה בלשון ימינו.
2. אולם יש מפרשים, שהמילה חידה מציינת סוג ספרותי כלשהו, שאינו קשור דווקא לנסתרות: " "ומצינו דברי שיר ומליצה מכונים משל וחידה (חבקוק ב ו), וכן דברי מוסר וחכמה מכונים משל וחידה (משלי א ו)" " (דעת מקרא על תהלים מט ה) , " "חידות הן דברי שירה ומליצה, ומקביל למשל" " (דעת מקרא על תהלים עח ב) .
3. ועל דרך הסוד, ייתכן שה חידה קשורה ל יחידה:
- (תהלים כב כא): "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי, מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי"
- (תהלים לה יז): "אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה, הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם, מִכְּפִירִים יְחִידָתִי"
ע"פ הקבלה, יחידה היא הרובד הגבוה ביותר בנפש האל-הית של האדם, רובד נסתר ונעלם המחבר אותה לעולמות עליונים. ייתכן, שבאמצעות ה חידה, זוכה האדם לגילויים מרובד ה יחידה (ע"פ גליה) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חידה - תיאור של דבר נסתר ונעלם
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-03-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xida