ביאור:וגם חרבונה זכור לטוב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לאחר שהמלך ראה את המן על המיטה של אסתר (אסתר ז ט): "ויאמר חרבונה , אחד מן הסריסים, לפני המלך: 'גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך עומד בבית המן, גבוה חמישים אמה!'; ויאמר המלך 'תלוהו עליו!'." מניין ידע חרבונה על העץ שהמן הכין?
המן החליט להכין את העץ יום קודם לכן, בעצת זרש אשתו וכל אוהביו (אסתר ה יד): "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו: יעשו עץ גבוה חמישים אמה, ובבוקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו, ובוא עם המלך אל המשתה שמח; וייטב הדבר לפני המן, ויעש העץ.". לאחר מכן בא המן אל המלך כדי לספר לו על העץ, אבל לפני שהספיק לדבר המלך אמר לו שירכיב את מרדכי על הסוס ויקרא לפניו "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". ואז המן חזר את ביתו אבל וחפוי ראש, (אסתר ו יג): "ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו; ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו: 'אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו – כי נפול תיפול לפניו". באותו זמן הם בטח דיברו גם על העץ אשר הכין המן למרדכי (המן אמר להם: 'באתי לספר למלך על העץ ואז התחילו הצרות...' והם ענו לו: 'עכשיו כבר לא תוכל להשתמש בעץ...'). "עודם מדברים עימו, וסריסי המלך הגיעו; ויבהילו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר":
בתחילת המגילה מסופר (אסתר א י): "ביום השביעי, כטוב לב המלך ביין, אמר למהומן ביזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס, שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש, להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות, להראות העמים והשרים את יפיה, כי טובת מראה היא" (פירוט). מכאן ניתן ללמוד שחרבונה היה שייך לקבוצה מיוחדת של שבעה סריסים, שתפקידם היה לזמן אח"מים להתייצב לפני המלך.
לכן סביר שחרבונה היה גם באותה משלחת שבאה לזמן את המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכשהגיע שמע את המן ואשתו מדברים על העץ (ובטח גם ראה את העץ הגבוה עומד בבית המן), ומכאן ידע לספר על כך למלך.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של ע"פ הרב נריה שפורסם לראשונה בשיעור; פירושים וסימנים לפורים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-03-01.
תגובות
עריכהמאת: אהרון לב הארי
עריכהחרבונה כשמו יחרב ביתך, מבשר להמן כי הרוצה להחריב בסוף יפול בחרבו הוא - בעץ חמישים אמה.
שם העץ אל"ה וגובהו י"מ אמה יחדו שם אלהי"ם יען כי רצה להפריד את הויה הוא האלהים. לכן נפלה האות ש' מעל המן, זו הנשמה. ובמקום הנפילה קם הצרר, במקום צר, עד שנסתם המקום (ראו כשושנה בין החוחים - רמזים קבליים במגילת אסתר).
מאת: אילן סנדובסקי
עריכה- אפשרי שחרבונה השתתף במשלחת שהבהילה את המן למשתה המלכה, וראה את העץ, אבל חרבונה ידע את מטרת העץ לתלות את מרדכי, וציטט את דברי זרש "יַעֲשׂוּ-עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה". מידע שכזה אינו יכול להתברר לחרבונה מראית העץ בלבד.
- קשה להבין מדוע חרבונה איפשר למלך ללכת למשתה עם המן, כאשר הוא יודע שהמן הכין עץ לתלות את האיש אשר המלך חפץ ביקרו.
- המלך פקד על סריסיו "תלהו עליו" כלומר המלך פקד לתלות את המן רק על העץ הזה, ולא על עץ אחר, כלומר המלך רצה לוודא שאכן דברי חרבונה הם אמת לפני שהמן נתלה. מכאן אפשר להבין שהמלך לא שלח את חרבונה לביתו של המן והמלך הבין שדברי חרבונה לא מבוססים על ידע אישי.
ניתן להסיק שמרדכי קיבל מידע פנימי מביתו של המן בענין העץ, הודיע לחרבונה את דברי זרש, פקד עליו לארגן את הקריאה מספר דברי הימים אודות מרדכי שהציל את המלך משני שומרי הסף, ובזמן המתאים להודיע למלך את תוכניתו של המן.
מאת: אמיתי
עריכהעדיין קשה שהרי נאמר במסכת מגילה דף טז עמוד א:
ויאמר חרבונה וגו', אמר רבי אלעזר: אף חרבונה רשע באותה עצה היה, כיון שראה שלא נתקיימה עצתו - מיד ברח. אז מדוע זכור לטוב?
ועוד קשה לי לשונו של השו"ע:
צריך שיאמר: ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל שונאי ה', ברוכים כל המאמינים בה'; וצריך שיאמר: וגם חרבונה זכור לטוב. מה זה לשון וגם? אשמח לתשובה. בעזרת ה' החונן לאדם דעת.
מאת: נחום
עריכהתשובה לאמיתי: נראה שישנה מחלוקת בין החכמים, אם חרבונה רשע היה או צדיק. אנו נוהגים כדברי החכמים שקבעו שחרבונה "זכור לטוב", לפי שהוא שגילה למלך על העץ וסיבב נס הריגת המן, ואין אנו מקבלים להלכה את דעתו של רבי אלעזר בבבלי.
עוד אפשר אולי לומר, שמתחילה היה חרבונה רשע, אלא שאחר כך תיקן רשעתו במעשה הטוב שעשה שגילה על מעשה העץ למלך, ולפיכך יש לברך גם אותו, ובזה יובן הלשון "וגם חרבונה זכור לטוב", שאף על פי שמתחילה היה באותה עצה ורשע היה, מכל מקום אינו נדון אלא על שם סופו.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/xrvona