בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:חבקוק א יז.


העריץ מגרש והורג בלי חמלה

עריכה

חבקוק א יז : "הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ, וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל!"

הה! על כן - כיוון שהוא מצליח כל-כך - הוא מרוקן את החרם (המלכודת) מהדגים שתפס בה - מרוקן את הארצות שכבש מיושביהן; ותמיד, בלי לנוח לרגע, הוא פונה לכבוש ולהרוג גויים נוספים, בלי כל חמלה ורחמים!

דקויות

עריכה

ה על כן - מדוע נוספה האות ה?

עריכה

1. בדרך-כלל האות ה בראש משפט מבטאת תמיהה - "האמנם?!". הנביא פונה אל ה' בתמיהה שיש בה תלונה: על כן - על כל פשעי המלחמה של בבל, שתוארו בפסוקים הקודמים - האמנם תתן לו להמשיך במעשיו תמיד?! האם תאפשר לו להריק את חרמו - לרוקן (להגלות) את כל התושבים מהארצות שכבש?! האם תתן לו תמיד להמשיך להרוג גויים בלי חמלה?!  " "מסיים תמיהתו, אחר שאתה למשפט שמתו, ושעל ידו יוכר כחך להעניש את הרשעים, והוא לא כן ידמה," "רק מיחס הכל אל כחו ומכלה ומאבד רבים; ואם-כן, הכי העל כן יריק חרמו?! - וכי לתכלית זה ראוי שיצוד גוים רבים ושתמיד לא יחמול להרוג גוים?!" " ( מלבי"ם ) .

2. אולם לפעמים האות ה באה להדגשה, ונקראת "תמיהה המתקיימת" - כמו המילה "אכן", כמו שמואל א ב כז : "כֹּה אָמַר ה': הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה", שמואל ב טו כז : "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן: הֲרוֹאֶה אַתָּה, שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם" ( רש"י , וכן דעת מקרא) . וייתכן שזו קיצור של קריאת-צער, כמו ב יחזקאל ל ב : "הֵילִילוּ, הָהּ לַיּוֹם!". הנביא קורא בצער: "הה! הרשע לא מפסיק! כמו דייג, המרוקן את המלכודת ומייד זורק אותה שוב כדי לדוג דגים נוספים - כך מלך בבל, מרוקן את הארצות שכבש ע"י הגליית כל תושביהן, ומייד רץ ופונה לכיבושים נוספים, להרוג גויים נוספים. ואין לו כל חמלה!"

יריק חרמו

עריכה

1. יריק מלשון יתחמש בנשק, כמו תהלים לה ג : "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי",  בראשית יד יד : "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ". הוא מתחמש בחרם - מלכודת-הדגים, כדי שיוכל להמשיך להרוג ( רש"י ) .

2. יריק מלשון ירוקן, כמו בראשית מב לה : "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם": "ומצייר אותו כצייד שמריק ומשליך הדגים הנמצאים בחרמו כדי שיצוד אחרים; כן יריק ויהרוג את השבי והמלקוח שנפל בידו כדי שיצוד גוים אחרים ויושיבם תחתם, ולכן יהרוג גוים תמיד כדי להושיב אחרים תחתיהם" ( מלבי"ם ) .

3. יריק מלשון ירוקן, אבל בתמיהה: "וכי בהיות כן ירוקן את חרמו לשלח את הנלכדים בה?! רוצה לומר: וכי כשרואה הצלחתו ינחם על מעשיו למנוע חרבו מדם?! הלא באמת לא כן היא, כי אדרבה, יאחז דרכו ויתמיד להרוג הגויים ולא יחמול עליהם" ( מצודות ) .

הקבלות

עריכה

מידע נוסף על משמעות הפועל חמל, וההבדל בינו לפעלים דומים .

ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה' .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:העריץ מגרש והורג בלי חמלה


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/xv-01-17