הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


החריש = לא הגיב על דיבור או על מעשה עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: החריש

הפועל החריש משמעו "שתק ולא הגיב", כלומר - שתק לאחר שמישהו אחר אמר או עשה משהו שדורש תגובה.

החריש = לא הגיב במילים עריכה

  • במדבר ל ה: " "ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה, והחריש לה אביה - וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום..." "ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו" " = לא הפר את נדרה.
  • (שופטים יח יט): "ויאמרו לו החרש , שים ידך על פיך , ולך עמנו, והיה לנו לאב ולכהן..."= אל תגיב על השוד.
  • שמואל א ז ח: " "ויאמרו בני ישראל אל שמואל 'אל תחרש ממנו מזעק אל ה' אלהינו וישענו מיד פלשתים" !'" = אל תמנע מתגובה (בתפילה) על המתקפה הפלשתית.
  • שמואל ב יג כ, לאחר שתמר זעקה: "ויאמר אליה אבשלום אחיה 'האמינון אחיך היה עמך? ועתה אחותי החרישי אחיך הוא, אל תשיתי את לבך לדבר הזה'..." = אל תגיבי (בצעקות) על האונס.
  • (מלכים ב יח לו): "והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו", וכן ישעיהו לו כא
  • (ישעיהו מא א): "החרישו אלי איים, ולאמים יחליפו כח; יגשו אז ידברו, יחדו למשפט נקרבה"= אל תגיבו בינתיים על הדברים שאמרתי בפרק הקודם; קודם כל נוחו, החליפו כוח, התחזקו, ורק אחר-כך דברו.
  • (ירמיהו ד יט): "מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה"= אני חייב להגיב ולזעוק על קולות המלחמה שאני שומע; אני לא יכול לשתוק.
  • (תהלים לב ג): "כי החרשתי , בלו עצמי בשאגתי כל היום"= לא הגבתי על הצרות שלי בחשבון-נפש ובוידוי על חטאיי.
  • (תהלים נ כא): "אלה עשית והחרשתי , דמית היות אהיה כמוך, אוכיחך ואערכה לעיניך"- בעוד שאתה מוציא דיבה על אחיך, אני לא מגיב על מעשיך הרעים ולא מגלה אותם ברבים; אילו הייתי רוצה להיות כמוך, לא הייתי צריך להוציא דיבה, הייתי פשוט אומר את האמת (מלבי"ם).
  • משלי יא יב : "בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש" = לא יגיב על הביזיון ( פירוט ).
  • משלי יז כח: "גם אויל מחריש חכם יחשב, אטם שפתיו נבון" - כאשר האויל אינו מגיב לדברים שאומרים לו, אנשים חושבים שהוא חכם = היודע ללמוד ( פירוט ).
  • (נחמיה ה ח): "ואמרה להם 'אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו, וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו!' ויחרישו ולא מצאו דבר"= לא מצאו תגובה לדבריו של נחמיה.

החריש = לא הגיב במעשים עריכה

  • שמות יד יד: " ה' "ילחם לכם ואתם תחרשון" " = לא תגיבו על מעשי המצרים שרודפים אחריכם.
  • (בראשית כד כא): "והאיש משתאה לה, מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא"= הסתכל על מעשיה ולא הגיב עליהם.
  • (בראשית לד ה): "ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו, ובניו היו את מקנהו בשדה, והחרש יעקב עד באם"= לא הגיב על האונס.
  • (שמואל א י כז): "ובני בליעל אמרו 'מה ישענו זה?' ויבזהו ולא הביאו לו מנחה, ויהי כמחריש"= לא הגיב על הביזיון (בניגוד למקובל אצל המלכים, שהיו מוציאים להורג את מי שהיה מבזה אותם - ראו בסוף פרק יא).
  • שמואל ב יט יא: " "ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה, ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך" ?" = לא מגיבים על המצב החדש, ולא משיבים את המלך דוד.
  • (ישעיהו מב יד): "החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד"- לא ברור, אבל הפסוק הקודם מדבר על מלחמות.
  • (ירמיהו לח כז): "ויבאו כל השרים אל ירמיהו, וישאלו אתו, ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך; ויחרשו ממנו, כי לא נשמע הדבר"= השרים לא הגיבו על ה"פשע" של המלך (שהתייעץ עם ירמיהו לגבי הכניעה לבבלים), כי ירמיהו לא גילה להם את תוכן השיחה, כפי שציווה עליו המלך (בפסוק הקודם).
  • (חבקוק א יג): "טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל: למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו?!"= מדוע אינך מגיב על העוול?!
  • צפניה ג יז: " ה' "אלהיך בקרבך גבור יושיע; ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה" " = לא יגיב על חטאייך, מרוב אהבה/
  • (אסתר ד יד): "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת, רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו; ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"= אם לא תגיבי על הצרה במעשייך.
  • (אסתר ז ד): "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד; ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך"= אילו היינו נמכרים לעבדות, לא הייתי מגיבה.
  • (תהלים כח א): "לדוד: אליך ה' אקרא צורי אל תחרש ממני, פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור"= אל תמנע מלהגיב על התפילה שלי, או על הצרה שלי;  וכן:
  • (תהלים לה כב): "ראיתה ה' אל תחרש , ד' אל תרחק ממני".
  • (תהלים לט יג): "שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש ; כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי"
  • (תהלים נ ג): "יבא אלהינו ואל יחרש, אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד"
  • (תהלים פג ב): "אלהים אל דמי לך, אל תחרש ואל תשקט אל"
  • (תהלים קט א): "למנצח לדוד מזמור: אלהי תהלתי אל תחרש"
  • (תהלים נ כא): "אלה עשית והחרשתי , דמית היות אהיה כמוך, אוכיחך ואערכה לעיניך"- אני לא מעניש אותך כתגובה על מעשיך, ולכן אתה חושב שאני מסכים עם מעשיך (מצודת דוד) .

פסוקים נוספים עריכה

  • (יהושע ב א): "וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה"
  • (שופטים טז ב): "לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו"
  • (שמואל א כג ט): "וידע דוד כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד"
  • (יונה ד ח): "ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי"
  • (מיכה ז טז): "יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה"
  • (איוב ו כד): "הורוני ואני אחריש , ומה שגיתי הבינו לי"
  • (איוב יא ג): "בדיך מתים יחרישו , ותלעג ואין מכלם"
  • (איוב יג ה): "מי יתן החרש תחרישון , ותהי לכם לחכמה"
  • (איוב יג יג): "החרישו ממני ואדברה אני, ויעבר עלי מה"
  • (איוב יג יט): "מי הוא יריב עמדי, כי עתה אחריש ואגוע"
  • (איוב לג לא): "הקשב איוב שמע לי, החרש ואנכי אדבר"
  • (איוב לג לג): "אם אין אתה שמע לי, החרש ואאלפך חכמה"
  • (איוב מא ד): "לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו"

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-11-08.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:החריש - לא הגיב על דיבור או על מעשה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hxrij