פתיחת התפריט הראשי

ביאור:החזרה הרבה בפרשת קרבנות הנשיאים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פרשת נשא הינה הפרשה הארוכה בתורה (קע"ו פסוקים, כמספר הפסוקים במזמור קי"ט, הארוך ביותר בתהילים) הרבה בזכות פרשת קרבנות הנשיאים.

למה חוזרת התורה על אותם פסוקים (יג) שוב ושוב?

הרמב"ן עונה שתי תשובות ושתיהן מיוסדות על דברי המדרש:

1. "רצה להזכירם בשמם ובפרט קרבניהם ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר ויכבד את הראשון 'זה קרבן נחשון בן עמינדב' ויאמר וכן הקריבו הנשיאים איש איש יומו, כי יהיה זה קיצור בכבוד האחרים".

2. התורה לא באמת חזרה על עצמה בקרבנות כיוון שאף על פי שהקרבנות היו שווים מבחינה כמותית, היו שונים מבחינה איכותית כי "מצאו שם במדרש בכל שבט ושבט טעם מיוחד בקרבנו ובשיעורי הקרבן, ולכך השוה אותם הכתוב לפרט כל אחד בעצמו כאילו לא הוזכר האחר".

תשובה זו שמגדירה קרבנות אלו כשונים למרות תאורם החיצוני הזהה, מובנת ביחוד בתחום זה של קרבנות בו המחשבה והכוונה קריטיים יותר משאר מצוות (כפי שניכר הדבר בעניינים הקשורים של 'פיגול' ו'לשמה' בקרבן, וכן מתיקון התפילות שלנו כנגד קרבנות).

3. נראה להציע בענין פשר סך הקרבנות תשובה נוספת שנמשכת מאותו עקרון של תשובת הרמב"ן לשאלה הראשונה: כשם שפרט הכתוב קרבן כל שבט בנפרד כי בעצם כל קרבן הינו קרבן שונה מחבירו, כן ציין הכתוב את סך הקרבנות הכללי, היות וערכו האמיתי איננו שווה לסך החשבוני של כל קרבנות השבטים. (השלם עולה על סכום חלקיו). צירופם של קרבנות נשיאי השבטים בהם כל שבט מקריב על פי אופיו ויחודו ועל פי מה 'שהיה ביד כל שבט ושבט מסורת כל מה שיארע לו עד ימות המשיח מן יעקב אביהם' (במדבר רבה יג-יד) בונה מדרגת שלימות מיוחדת בעם ישראל.

להרחבה עיין במאמר ביאור:מחלוקת לשם שמים

מקורותעריכה