ביאור:מחלוקת לשם שמים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הביטוי היחודי של כל מרכיב בכלל הוא המפתח לשלימות המבוקשת.

הרב קוק זצ"ל מפתח רעיון זה על בסיסו של מאמר חז"ל המפורסם המופיע בסיומן של כמה מסכתות:

"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר: ורב שלום בניך, אל תיקרי בניך אלא בוניך"(ברכות סד.)

ואלו דבריו הנוקבים:

"יש טועים שחושבים שהשלום העולמי לא יבנה כי אם ע"י צביון אחד בדיעות ותכונות... ובאמת אינו כן כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דוקא ע"י הערך של ריבוי השלום... שיתראו כל הצדדים וכל השיטות ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו ועניינו".

לפי דבריו אלו מדקדק הרב מדוע דווקא תלמידי חכמים הם הבנאים: "כי הבנין יבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תבנה מצדדים שונים ומשיטות שונות שאלו ואלו דברי אלקים חיים".

בדבריו מעמיד אותנו הרב על המשמעות העמוקה של השלום הלא היא השלמות הנבנית מתוך מציאת המקום לכל החלקים השונים.

על פי דבריו יכולים אנו למצוא את הברכה בהבטחתה של המשנה באבות ש "מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים" (אבות ה, טז)

מה ברכה יש בכך שהמחלוקת מתקיימת?

אכן לפי היסוד המובא כאן היות ו"איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי" שעל בתי המדרש שלהם העידה בת קול ואמרה: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (עירובין יג:), ואף שלמעשה הכרעת רצון ה' היא שהלכה כב"ה, מלמדנו החתם סופר ש"אין בכל התורה הקדושה דבר אחד לבטלה.

ומה שנראה עתה נגד הסברא מכל מקום יהיה אמת במקום אחר ובגלגול אחר.." (חידושי ה'חתם סופר' עירובין יג)

וכן הביא החיד"א ששמע מהמקובלים ד'לעתיד לבוא יהיה הלכה כב"ש וזהו בעצם מה שכתב סופה להתקיים, דבסוף תתקיים סברת בית שמאי' (בספרו 'זרוע ימין').

בניגוד לשפות אחרות בהן יתכן שאין הבדל בין הביטויים 'מחלוקת' ל'אי הסכמה', בלשון הקודש מובחנים בבירור כי המשמעות של מחלוקת היא דבר שמאפשר לי להבין שאני איני שלם אלא רק חלק מתוך שלמות גדולה, שכדי להגיע אליה חייבים את החיבור עם החלקים האחרים.

ברור לגמרי שחיבור זה איננו נעשה באופי של השלמה עם מה שהאדם נפגש, אלא השתלמות שבאה לעיתים על ידי בירור עימות ואף מאבק.

יתכן וניתן למצוא את משמעות השלמות שבשלום - חבויה בברכת הכהנים (במדבר ו, כג-כו): "..דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:

יברכך ה' וישמרך:

יאר ה' פניו אליך ויחנך:

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום".

המשנה בתחילת מסכת סנהדרין מביאה את דעת רשב"ג שהרכב הדיינים שנדרש לצורך עיבור השנה הוא הרכב מתפתח: "בשלושה מתחילין ובחמישה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה".

הגמ' מבררת את משמעותו של הרכב שכזה: "הני שלשה חמשה ושבעה כנגד מי? - פליגי בה ...

חד אמר: כנגד ברכת כהנים

וחד אמר: שלשה - כנגד שומרי הסף, חמשה - מרואי פני המלך, שבעה - רואי פני המלך".

כיצד ניתן להבין את הקשר בין מספר הדיינים בעיבור החודש לברכת כהנים?

פסגתה של ברכת הכהנים היא ברכת השלום. רק מלך שהשלום שלו ושמו הוא שלום יכול בהיותו בעל הכוחות כולם לאפשר להביא כל דבר על מקומו בשלום למרות כל הסתירות והניגודים שקיימים במציאות .

מקורות

הרב יהודה דהן, מעט מן האור לנשא, תשס"ז