פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בכל אדם מעורבבים טוב ורע; גם האנשים הרעים ביותר עושים לפעמים מעשים טובים. האם מותר לשבח אותם על המעשים הטובים שהם עושים?

בנושא זה, מצאנו לכאורה מחלוקת בין חכמי החסידות לבין חכמי המוסר:

  • חכמי החסידות מדגישים את הצד החיובי, למשל: ""צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה..." ", כלומר, גם ברשע גמור יש להשתדל לחפש את הצד החיובי (רבי נחמן מברסלב, לקוטי מוהר"ן רפב) .
  • וחכמי המוסר מדגישים את הצד השלילי, למשל: " "החלק השני [בכת החנפים] - החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא... וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר... על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם..." ", כלומר, רצוי לא להגיד כלל דברים טובים על רשעים, ואם כבר אומרים, חייבים להזכיר יחד איתם את רשעתם של הרשעים, כך שהתדמית של הרשע תישאר שלילית (רבי יונה מגירונדי, שערי תשובה ג קפט) .

אך בבדיקה מעמיקה יותר מתברר, שברוב המקרים ההלכה ברורה:

א. הרשע הוא הפוגע בזולת או בה' במזיד ; כאשר עדיין לא נקבע סופית שאדם מסויים הוא רשע (למשל, לא ברור אם הוא אכן פגע בזולת או לא ברור אם הוא עשה זאת בשוגג או במזיד), מותר ואף חובה להגיד את כל הדברים הטובים שיש בו, על-מנת שיהיה אפשר לשפוט אותו בצדק ולהחליט אם הוא אכן רשע, כמו שנאמר (ויקרא יט) "בצדק תשפוט עמיתך". מחלק מהמקורות נראה, שכדי להגדיר אדם כ"רשע" יש צורך בבית משפט (דברים כה) : "כי יהיה ריב בין אנשים, ונגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק, והרשיעו את הרשע", ובבית משפט בוודאי יש לדון בכל העובדות בכובד ראש. זה נראה מובן מאליו, אך יש רבים שאינם נוהגים כך, ומחליטים להחיל על הזולת את "הלכות רשע" לפני שבדקו עד הסוף את העובדות.

לאחר שהתברר באופן חד-משמעי שאדם מסויים הוא רשע, היחס אליו תלוי בעבירה שבה הורשע:

ב. אם הורשע בהסתה לעבודת אלילים, אסור להגיד עליו דברים טובים תוך כדי המשפט וכנראה גם מחוץ למשפט, אלא יש לשפוט אותו בחומרה הרבה ביותר האפשרית: (דברים יג ז-יב): "כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ...  לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו..."; את המילים "לא תחמול" פירשו חז"ל: " "לא תלמד עליו זכות" " ( ספרי ) , והסיבה לדין מיוחד זה היא, "כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ." - מטרתו של המסית היא להרחיק אנשים מה', ולכן יש לפעול בכיוון ההפוך ולהרחיק אנשים ממנו, ואחת הדרכים לכך היא שלא להגיד עליו דברים טובים.

ג. אסור לשאת פני רשע, כל רשע, במהלך משפטו, כלומר, לכבד אותו באופן שעלול לגרום לשופטים לסלוח לו על פשעיו, כי הדבר פוגע בצדיקים שנפגעו מהתנהגותו; על כך נאמר (משלי יח ה): "שאת פני רשע לא טוב, להטות צדיק במשפט" ( פירוט ).

ד. אסור להצדיק רשע, כלומר להגיד על רשע שהוא צדיק, כי זה היפך האמת. בנוסף לכך, כשאומרים על אדם רשע (הפוגע בזולת במזיד) שהוא צדיק ( נותן לכל אחד את המגיע לו ) הדבר גורם נזק לאנשים שנפגעו מהתנהגותו של הרשע, כי הדבר מציג את תלונותיהם על הרשע כתלונות שווא; על כך נאמר (משלי יז טו): "מצדיק רשע ומרשיע צדיק - תועבת ה' גם שניהם" ( פירוט ).

ה. אסור להלל רשע, כלומר, להגיד שהרשע הוא הטוב ביותר בתחום מסויים, כי התהילה גורמת לאנשים להתבונן ברשע ולנסות לחקותו וללמוד ממעשיו; על כך נאמר (משלי כח ד): "עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה יתגרו בם" ( פירוט ).

ו. אסור למוט לפני הרשע, כלומר, לכבד אותו יותר מאת עצמנו, להציג אותו כאדון ומושל עלינו; על כך נאמר (משלי כה כו): "מעין נרפש, ומקור משחת - צדיק מט לפני רשע" ( פירוט ).

ז. כאשר הרשע אינו מסית לעבודת אלילים, לכל הדעות מותר לציין מעשים טובים שהרשע עשה, אך כאן נחלקו הדעות, כפי שניתן לראות בקטעים שציטטנו למעלה:

  • על-פי חכמי החסידות, לא רק שמותר לציין מעשים טובים שהרשע עשה, אלא יש להשתדל לחפש מעשים כאלה, כי בכך שמוצאים נקודות טובות ברשע, אפשר להשפיע עליו לטובה; כך מתפרשים כפשוטם דברי חז"ל (אבות א ו) : " "הוי דן את כל האדם לכף זכות" " - כל האדם ממש, אפילו הרשעים.
  • ועל-פי חכמי המוסר, למרות שמותר לציין מעשים טובים שהרשע עשה, יש בכך סכנה רוחנית, כי הדבר עלול להשפיע על אנשים לחלוק כבוד לרשע; כדי להתמודד עם הסכנה, יש לוודא תמיד שהתדמית של הרשע נשארת שלילית, ומייד לאחר שמציינים מעשה טוב שהרשע עשה, יש להזכיר את רשעתו; על כך נאמר (ישעיהו נז יב): "אני אגיד צדקתך, ואת מעשיך ולא יועילוך" ( פירוט )

ח. כמו כן נחלקו הדעות בשאלה, האם רצוי לציין מעשים רעים שהרשע עשה:

  • לפי חלק מהדעות, הדבר רצוי, כי הוא גורם לאנשים להתרחק מהרשעים ולא ללמוד ממעשיהם;
  • ולפי דעות אחרות, עדיף שלא לדבר כלל על מעשיו של הרשע, כך שישתכח מלב הבריות.

שתי הדעות בשאלה זו מסתמכות על הפסוקים (משלי י ו-ז): "ברכות לראש צדיק, ופי רשעים יכסה חמס" ( פירוט ), "זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב" ( פירוט ).

עד כה התייחסנו רק לדברים שאומרים על הרשע, כגון, כשמתארים את מעשיו בשיחה פרטית או בציבור; ישנם מקורות נוספים המתייחסים לדברים שאומרים אל הרשע, כאשר מדברים איתו פנים אל פנים:

ט. אסור להחניף לכל אדם חוטא (גם אם אינו רשע), כלומר, להגיד לו שאינו חוטא, או שהחטא שלו הוא בעצם מעשה טוב (כגון "כל הכבוד לך שהצלחת לעבוד עליו, אתה ממש גאון..."). הדבר מנוגד למצוות התוכחה הכתובה בתורה (ויקרא יט): "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא"; בנוסף לכך, הדבר משחית את החוטא עצמו, ומונע ממנו לעשות תשובה, ועל כך נאמר (משלי יא ט): "בפה חנף ישחת רעהו, ובדעת צדיקים יחלצו" ( פירוט ).

י. איסור חמור יותר הוא להגיד לאדם רשע שהוא צדיק; הדבר גורם נזק לא רק לרשע עצמו אלא גם לציבור, כי הרשע מתחזק ומרבה לפשוע, ולכן: "אמר לרשע 'צדיק אתה' - יקבהו עמים, יזעמוהו לאמים". אולם, לפי חלק מהדעות, מותר להגיד לרשע שהוא צדיק כאשר המטרה היא להחזיר אותו למוטב - "ולמוכיחים ינעם, ועליהם תבוא ברכת טוב" ( פירוט ).

אוסף של מקורות לגבי אהבת רשעים ולימוד זכות עליהם ניתן למצוא בספר לרעך כמוך מאת הרב דוד אריאב , חלק ב, קונטרס הביאורים סימן יב.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xnupa0