ביאור:האם בני ישראל לא קיימו את מצוות ה' בפסח מצרים
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
האם ייתכן שבני ישראל לא קיימו את מצוות ה' בפסח מצרים? בפרשת פסח מצרים ישנן שלוש מצוות שלא ייתכן שבני ישראל קיימו את כולן:
- (יב ח) "ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות, על מרורים יאכלוהו"
- (יב י) "ולא תותירו ממנו עד בוקר; והנותר ממנו עד בוקר, באש תשרופו"
- (יב כב) "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר".
ולמה לא ייתכן שבני ישראל קיימו את כולן? - כי בהמשך כתוב:
- (יב לד) "ויישא העם את בצקו..."
- (יב לט) "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות..."
כלומר: בני ישראל הוציאו ממצרים בצק - הם אפו את המצות רק אחרי שיצאו ממצרים!
ולכן, או שהם אכלו את בשר הפסח בלי מצות, או שהם השאירו ממנו לבוקר, או שהם יצאו ממצרים לפני הבוקר!
איך זה יכול להיות?
יכול להיות שבני ישראל אפו (או היו אמורים לאפות) פעמיים: פעם אחת לקורבן פסח ("ומצות על מרורים יאכלוהו"), ורק אח"כ לאפות צידה לדרך.
פסוק לד: "וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צרורת בשמלותם על שכמם" רש"י על הפסוק הזה עוזר להבין את הענין (לעניות דעתי). הוא אומר שהעם לקח את הבצק שטרם החמיץ (זה שהם רצו לאפות לדרך, ולא הספיקו), וגם את "משארותם" - שיירי מצה ומרור (שנאכלו עם הקרבן).
אז אולי בעצם היו כאן פעמיים מצות:
א. המצות שנאכלו יחד עם הקרבן - הציווי בפסוק ח (" "ומצות על" "מרורים יאכלוהו" ").
ב. המצות שנאפו לאחר מכן - "ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם" (פסוק לט).
ולפי הרמב"ן לפסוק הזה, שאפו אותן מצות מפני המצווה - פסוקים יט-כ... - "שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה... בכל מושבותיכם תאכלו מצות".
ועוד (אראל) : ברור שבני ישראל אפו מצות פעמיים, שהרי קרבן הפסח נשחט (פסוק ו) " בין הערביים ", ובני ישראל יצאו ממצרים רק אחרי חצות הלילה, לפחות 6 שעות מאוחר יותר; 6 שעות הן זמן מספיק כדי לאפות מצות ולאכול אותן עם קרבן הפסח.
לאחר מכן, לאחר שיצאו ממצרים והגיעו לסוכות, הם שוב אפו מצות - הפעם כצידה לדרך.
ובימינו, שתי המצוות הקשורות ללחם בפסח מזכירות את שתי האפיות של בני ישראל .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אסתי סלוטקי (שאל: אראל) שפורסם לראשונה בפורום נח"ת ניסן ה'תשס"ב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-04.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/psx_mcrym