ביאור:האם אנשים פשוטים יכולים להבין את התורה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



תגובה ל: ביאור:דברים ל שנכתבה ב14:58:29  05.05.2005

באחד מנאומיו האחרונים, אומר משה רבנו לבני ישראל (דברים ל יא-יד): ""

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם-- לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא :

לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. 
וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד:  בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ .

 כלומר: המצוה הזאת אינה נפלאת ונסתרת מאיתנו, קיומה אינו תלוי בגורמים חיצוניים הנמצאים רחוק מאיתנו, היא נמצאת קרובה אלינו = בהישג ידינו, כל אחד מאיתנו יכול להשתמש בפיו ובלבבו כדי לעשות אותה בפועל. אני זוכר במעורפל מלימודי הפסיכולוגיה, שיש שני סוגי אנשים - אנשים בעלי נקודת-ייחוס חיצונית (נוטים לייחס את כל מה שקורה להם לגורמים שאינם תלויים בהם - מזל, הכרח, כשרון מולד וכו') ואנשים בעלי נקודת-ייחוס פנימית (נוטים לייחס את כל מה שקורה להם לגורמים שתלויים בהם - השתדלות, מחשבה וכו'). התורה באה ללמד אותנו לאמץ נקודת-ייחוס פנימית - לדעת שחיינו תלויים אך ורק בנו, במה שנחשוב נדבר ונעשה .

לעומת זאת, בתהלים קיט נאמר ( בית ג - קיט 19): "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה - נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ", וגם (קיט 129): "פְּלָאוֹת עֵדְותֶיךָ; עַל-כֵּן נְצָרָתַם נַפְשִׁי", כלומר - בתורה יש דברים נפלאים ונסתרים, שרק ה' יכול לעזור לנו להבין אותם; ואכן, כל מי שלמד תורה בוודאי שם לב שיש בה דברים שלא כל אחד יכול להבין.   

אם כך, "המצוה הזאת", הנזכרת בספר דברים, בוודאי אינה כוללת את כל התורה; אז מהי מצוה זו, הקרובה אלינו מאד?    

הכינוי הרומז "הזאת" יכול להתייחס לדברים שכתובים לפניו או לדברים שכתובים אחריו : בפסוק הקודם נאמר: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה :  כִּי תָשׁוּב אֶל-ה' אֱלֹהֶיךָ , בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ", ובאחד הפסוקים הבאים נאמר: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו ...". בשני הפסוקים, ניתן להבחין בשני סוגים של מצוות:

  • א. מצוות שקשורות ליחס הכללי אל ה' ואל התורה, כמו מצוות התשובה ("כי תשוב אל ה' אלהיך"), ומצוות אהבת ה' ("לאהבה את ה' אלהיך");
  • ב. מצוות שקשורות לקיום המעשי של התורה כולה ("לִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה", "וְלִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו").

איזו מהן היא "המצוה הזאת" הקרובה אלינו מאד?

  • א. ייתכן שהכוונה ליחס הכללי אל ה' ואל התורה - הנכונות לשוב אל ה' ולקיים את מצוותיו מתוך אהבת ה'. יחס זה הוא, אכן, קרוב אלינו מאד - כל אדם יכול ברגע אחד לשוב אל ה' בלבבו, ולהחליט שהוא מתחיל מעכשיו להתקרב אל ה' ולקיים את מצוותיו - גם אם עדיין אינו מבין את כל פרטי המצוות ואינו יודע מה בדיוק צריך לעשות (כדברי המשורר "גַּל-עֵינַי וְאַבִּיטָה   נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ" ). לשם כך אין צורך ללכת לשום מקום - צריך רק להשתמש בפה ובלב, כמו שנאמר בסוף הפרשה: " בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" ( ולדברי ר' אליעזר - הפסוק בא להדגיש שה' לא יכפה עלינו לעשות תשובה, וההחלטה על כך תלויה רק בנו).
  • ב. וייתכן שהכוונה לכל המצוות המעשיות הכתובות בתורה; מצוות אלה היו, בימי משה רבנו, מובנות וברורות לכל בני ישראל; וגם בימינו, למרות הזמן הרב שעבר מאז, הן עדיין מובנות בעיקרן (גם אם לא בכל פרטיהן). משורר תהלים ביקש להבין את הדברים שמעבר למצוות המעשיות - אולי את טעמי המצוות או את סודות התורה; אך המצוות המעשיות עצמן מובנות גם לאנשים פשוטים. "לא בשמים היא" = קיום המצוות כולן אינו תלוי בגורמים חיצוניים שנמצאים רחוק מאיתנו, אלא רק בנו, בדיבורנו במחשבתנו וברצוננו ( ולדברי ר' יהושע - הבנת המצוות אינה תלויה בהתערבות נבואית מן השמים). "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ " " = כל אחד יכול ללמוד את המצוות בפיו , להבין אותן בלבבו , ואז לעשות אותן בפועל.
  • ג. פירוש שמשלב בין א ל-ב מצאתי במאמר " נעשה ונשמע ": לפי צחי צויג, "המצוה הזאת" היא מצוה שונה לכל אחד ואחד: " לכל אחד ואחד, גם למי שאינו יודע כלל תורה, יש מצוות בפיו ובלבבו. מצוות אלו הם למעשה דברים שאדם אומר לעצמו מידי יום שעליו לעשות, ובדרך כלל אינו מקיים אותם. אלו דברים ברורים, שאין לו ספק בהם, אך בכל זאת הוא ממשיך לא לקיימם, ומעדיף לעסוק בדברים הפחות ברורים... בלימוד ללא עשיה ". כלומר, כל אדם יכול לשוב אל ה' ולהחליט שהוא מוכן לקיים את מצוות ה' - ואז ה' ייתן בפיו ובלבבו את המצוה הבאה שהוא צריך לעשות בפועל; ייתכן ששאר המצוות יישארו עדיין "נפלאות" ונסתרות ממנו.

בשאלה זו - מהי "המצוה הזו" - נחלקו מפרשי התורה עוד בתקופות קדומות:

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-30-1114