ביאור:שמות ז ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ה' מנע מפרעה לפחד כדי שתהיה לו בחירה חפשית
עריכה(שמות ז ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
כדי להבין פסוק מהתורה, צריך להכיר את ספר משלי.
1. רוב המפרשים מבינים שה' מנע מפרעה את הבחירה החופשית לחזור בתשובה, ושואלים: "אם השם הקשה את לבו, מה פשעו?". התשובה העיקרית היא, שמניעת הבחירה החופשית היא עונש על החטאים הקודמים, שנעשו בבחירה חופשית: "בעבור לעשות בו הדין, תחת שהעבידם בעבודה קשה" (שמות רבה ה ו) ; "כי פרעה, ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חינם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה... ולפי מעשיו הראשונים נדון" ( רמב"ן פירוש ראשון ) , ""אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג לד), מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה "אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך"" (ריש לקיש, שמות רבה יג ד) ; "כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק "ויחזק לב פרעה" (להלן פסוק יג כב ח טו) "ויכבד פרעה את לבו" (להלן ח כח ט ז). הנה, לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם - רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו; ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו'" (יחזקאל לח כג)." (רמב"ן פירוש שני) . "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורותי. וכן מדתו של הקב"ה, מביא פורענות על האומות עובדי אלילים כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג) "הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר". ואף על פי כן, בחמש מכות הראשונות לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה" אלא "ויחזק לב פרעה"" ( רש"י ) , "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה" (רמב"ם הלכות תשובה ו ג, שמונה פרקים ח) .
2. לענ"ד, יש להבין את הפסוק ע"פ פסוק בספר משלי, (משלי כח יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"( פירוט ). הפועל מקשה ליבו מנוגד לפועל מפחד; "מקשה ליבו" הוא אדם אמיץ, שאינו פוחד גם מדברים מפחידים.
מכאן שהפסוק בספר שמות כלל לא מדבר על שלילת הבחירה החופשית! ה' לא מנע מפרעה לחזור בתשובה, אלא רק מנע ממנו לפחד . דווקא שלילת הפחד הגדילה את הבחירה החופשית של פרעה: אילו פרעה היה מפחד, היה נאלץ להיכנע ולשחרר את בני ישראל כבר לאחר המכות הראשונות; ה' הקשה את ליבו כדי שתהיה לו בחירה חופשית ויוכל להחליט באופן ענייני.
דקויות
עריכהמופת = מעשה על-טבעי .
אות = סימן מוחשי שנועד ללמד רעיון חדש או להזכיר רעיון ידוע .
הקבלות
עריכהראו ביטויים נוספים על הלב של פרעה .
תגובות
עריכהלדעתי הפירוש השני על הפסוק הוא כדברי הספורנו כאן. אפרים פ.
יפה, אך ה' גם הכביד את לב פרעה. כפי שכתבתי במאמר שפרסמתי כאן אתמול, הכתוב משתמש בשלושה לשונות: הקשה, הכביד, חיזק:
- -- hagai hoffer, 2015-01-16 22:52:34
מאחר שפרעה הרשע הרשיע מאד כשהמית את הזכרים מילדי ישראל
אז לכן אלהים לא נתן לו לשוב בתשובה אלא הכביד והקשה את לבו כדי להפילו ברעה להשיב לו כגמולו לו ולמשרתיו
- -- Daian Moshe, 2015-01-16 23:02:53
על-פי הפשט אפשר לפרש ש"הכביד את ליבו", "חיזק את ליבו" ו"הקשה את ליבו" הם ביטויים נרדפים שיש להם אותה משמעות. אפשר גם לפרש שלכל ביטוי ישנה משמעות מעט שונה: [2]
- -- Erel Segal Halevi, 2015-01-18 08:19:16
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ה' מנע מפרעה לפחד כדי שתהיה לו בחירה חפשית
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-02-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-07-03