ביאור:דרגות רוחניות בספרים שונים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ישנם כמה ספרים המתארים דרגות רוחניות שונות של האדם. מטרת המאמר היא להשוות ביניהם.

שערי קדושהעריכה

בחלק א שער ג מפורטות הדרגות:

  • צדיק - אינו עובר עבירות - שומר על כל 365 מצוות לא-תעשה.
  • צדיק גמור - מקיים גם את כל 248 מצוות עשה.
  • חסיד - תיקן גם את מידותיו, כך שאין לו מידות רעות ואין לו יצר הרע המסיתו לעבור עבירות.
  • קדוש - חסיד שכל חסידותו היא לשם ה', לעשות נחת רוח לה'.

ספר התניאעריכה

בחלק א פרק א מפורטות הדרגות:

  • בינוני - אינו עובר עבירות ומקיים את כל המצוות שהוא יכול לקיים במעשה דיבור ומחשבה.
  • צדיק - בנוסף לכך גם אינו מתאוה לעבור עבירות.
  • צדיק גמור - כולו טוב, אין לו יצר הרע כלל.

מסילת ישריםעריכה

הספר כולו מסביר את הדרגות:

  • זהירות - שלא לעבור על מצוות לא-תעשה.
  • זריזות - לקיים מצוות עשה.
  • נקיות - להקפיד על כל פרטי המצוות ותיקון המידות.
  • פרישות - להתרחק מדברים המותרים כדי שלא להגיע לעבור על מצוות לא-תעשה.
  • טהרה - לב נקי מאינטרסים ומניעים אישיים, קיום כל המצוות לשם ה' בלבד.
  • חסידות - לקיים מצוות עשה מעבר למה שחייבים.
  • ענוה - היפך הגאוה.
  • יראת חטא - יראת כבוד כלפי ה' המביאה להתרחקות מעבירות.
  • קדושה - דבקות תמידית בה'.

שערי קדושה לעומת ספר התניאעריכה

בעניין אחד, ספר התניא מחמיר הרבה יותר: לפי ספר התניא, כדי להיות צדיק, אין זה מספיק להימנע מכל העבירות, גם אין זה מספיק לקיים את כל המצוות, אלא צריך שלא להתאוות כלל לרע. זו דרגה שרוב האנשים כלל אינם יכולים להשיג, אלא אם כן ה' מחליט לתת להם דרגה זו במתנה.

בעניין אחר, ספר התניא דווקא מקל: לפי שערי קדושה, כדי להיות צדיק גמור יש לקיים את כל 248 מצוות עשה, כולל אלו התלויות במקדש, ולכן בימינו אין כלל אפשרות שיהיה צדיק גמור; עד כמה שידוע לי, ספר התניא מדבר רק על מצוות עשה שהאדם יכול לקיים, ולכן בימינו יש אפשרות שיהיה צדיק גמור, אם ה' יחליט לברוא אדם שאין לו כלל יצר הרע.

  • הבינוני בספר התניא אינו מקביל במדוייק לאף מדרגה בספר שערי קדושה - אלא הוא מקביל למדרגת ביניים בין הצדיק של שערי קדושה לבין הצדיק גמור של שערי קדושה: הוא אינו עובר אף עבירה, ומקיים את כל המצוות שהוא יכול, אך לא בהכרח את כל ה-248.
  • הצדיק בספר התניא מקביל בערך לחסיד בספר שערי קדושה, שתיקן את מידותיו ולכן יצר הרע אינו מתגבר עליו; אולם בשערי קדושה זו דרגה שהאדם יכול להשיג אם הוא עובד קשה ומתקן את מידותיו.
  • הצדיק גמור בספר התניא, שאין בו כל רע, אינו מקביל במדוייק לדרגה בשערי קדושה;
  • הקדוש בשערי קדושה, שפועל רק לשם ה', אינו מקביל במדוייק לדרגה בספר התניא.

שערי קדושה לעומת מסילת ישריםעריכה

  • מידת הזהירות והמחצית הראשונה של מידת הנקיות במסילת ישרים מקבילות לדרגת הצדיק בשערי קדושה - שתיהן מתייחסות למצוות לא תעשה;
  • מידת הזריזות במסילת ישרים מקבילה בקירוב לדרגת הצדיק גמור בשערי קדושה - שתיהן מתייחסות למצוות עשה; אם כי, במסילת ישרים לא נאמר שצריך לקיים את כל 248 המצוות, אלא רק להשתדל לקיים בצורה הטובה ביותר את המצוות שאפשר.
  • המחצית השניה של מידת הנקיות במסילת ישרים, הכוללת את תיקון המידות (ראו מסילת ישרים יא), ואולי גם מידת הענוה ומידת יראת חטא, מקבילות לדרגת החסיד בשערי קדושה - כולן מתייחסות לתיקון המידות.
  • מידת הטהרה במסילת ישרים מקבילה לדרגת הקדוש בשערי קדושה - שתיהן מתייחסות לכוונת הלב שתהיה לשם ה' בלבד.
  • לשאר המידות במסילת ישרים לא מצאתי (עדיין) מקבילות בשערי קדושה.

גם שערי קדושה וגם מסילת ישרים מצטטים את הברייתא של רבי פינחס בן יאיר (עבודה זרה כ:): "תורה מביאה לידי זהירות... רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים", אולם בשערי קדושה, מידת הקדושה קודמת למידת החסידות, ובמסילת ישרים, מידת החסידות קודמת למידת הקדושה.

עם זאת, גם לפי שערי קדושה, דרגת החסיד קודמת לדרגת הקדוש, ולכן הוא נדחק ומפרש שה"חסידות" שבדברי רבי פינחס בן יאיר היא למעשה חסידות עם קדושה, ולכן באה אחריה.