ביאור:דיש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
דיש = הפרדת הגרעינים מהשיבולים; משל למלחמה
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: דיש
דיש = הפרדת הגרעינים מהגבעולים
עריכהדיש הוא מלאכה חקלאית שנעשית מייד אחרי קציר התבואה:
- (ויקרא כו ה): "והשיג לכם דיש את בציר, ובציר ישיג את זרע..."
מהות הדיש היא הפרדת הגרעינים מהשיבולים; ניתן לבצע דיש ברגליים או ברגלי בהמה:
- (דברים כה ד): "לא תחסם שור בדישו"- כשהשור עוסק בדיש, הוא רואה את גרעיני התבואה ומתאווה לטעום מהם, וצריך לאפשר לו לעשות זאת ולא לחסום את פיו.
ניתן גם לבצע דיש באמצעות כלים מחורצים, או גלגלים (אופנים):
- (ישעיהו כח כז): "כי לא בחרוץ יודש קצח, ואופן עגלה על כמן יוסב; כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט"
ישנם מכשירים שפותחו במיוחד לצורך הדיש, כגון:
- מורג - מעין גליל ברזל עם בליטות, שהיו מעבירים על השיבולים כדי לדוש אותן (ניתן לראות שיחזור של מורג בבית-ספר שדה עפרה ) : (ישעיהו מא טו): "הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות, תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים"
אחרי הדיש , מנקים את גרעיני התבואה מהמוץ ע"י זריה וברירה, ואז טוחנים אותם ואופים לחם:
- (ישעיהו כח כח): "לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו; והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו"
דיש = דריכה
עריכהמכיוון שהדיש נעשה ע"י דריכה, משתמשים בשורש זה גם לדריכה שאינה חקלאית, למשל:
- (איוב לט טו): "ותשכח כי רגל תזורה, וחית השדה תדושה"
וגם לרמיסה על-ידי כלי ברזל:
- (עמוס א ג): "כה אמר ה': על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו, על דושם בחרצות הברזל את הגלעד" = על כך שרמסו בכלי ברזל את תושבי הגלעד (פגיעה אכזרית באדם) או את הרי הגלעד (הריסת הארץ).
אפשר גם לפרש להיפך, שהמשמעות המקורית של דיש היא דריכה כלשהי, ולכן משתמשים בה בפרט לדריכה חקלאית שמטרתה לפרק; אך ישנם פסוקים רבים שבהם המשמעות של דיש היא חקלאית, ולכן נראה לי שהמשמעות המקורית היא דווקא דריכה חקלאית.
דיש = משל למלחמה
עריכהדיש הוא גם משל למלחמה:
1. משום שגם במלחמה מפרקים את מחנה האויב ומפזרים את האויבים לכל עבר;
2. משום שגם במלחמה דורכים על האויב ורומסים אותו ברגליים ובכלי ברזל.
דוגמאות:
- (שופטים ח ז): "ויאמר גדעון: לכן בתת ה' את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים"
- (ישעיהו מא טו): "הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות, תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים"- עכשיו אתם חלשים, אבל בעתיד תהיו חזקים כמו כלי ברזל, ותוכלו "לדוש" את העמים הגדולים שמסביבכם.
- (מיכה ד יג): "קומי ודושי בת ציון, כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה, והדקות עמים רבים, והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ"
- (דניאל ז כג): "כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה"
-
- (חבקוק ג יב): "בזעם תצעד ארץ, באף תדוש גוים"
- (ישעיהו כה י): "כי תנוח יד ה' בהר הזה, ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה"
- ואולי גם כאן: (הושע י יא): "ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש , ואני עברתי על טוב צוארה; ארכיב אפרים, יחרוש יהודה, ישדד לו יעקב"( פירוט ).
כאמור, הדיש היה מתבצע לפעמים על-ידי העברת אופן עגלה על השיבולים, ולכן גם הפסוק הבא מדבר, כנראה,
על דיש כמשל למלחמה - מלחמה בפשע המאורגן:
הדיש היה מתבצע לפעמים גם על-ידי חבטה במקל ושבט , ולכן גם הפסוק הבא מדבר, כנראה, על דיש כמשל למלחמה - ניסיונו של הרשע להילחם בתוצאות הרעות של מעשיו:
[[ביאור:]]
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-06-03.
תגובות
עריכה
מאת: אביתר כהן
לדש-דש = לדרוך במקום
הדיש ברגלים נעשה על ידי ניתור / קפיצה
וזה לדעתי מקור שמו של הדישון (חיה טהורה) שמרבה לקפוץ ולנתר
דברים יד ה: "איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר"
נהגו לדוש גם על ידי חביטה
דברים כד כ: "כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"
שופטים ו יא: "ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין"
ישעיהו כז יב: "והיה ביום ההוא יחבט ה' משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל"
ישעיהו כח כז: "כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט"
רות ב יז: "ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דיש - הפרדת הגרעינים מהשיבולים; משל למלחמה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/dj