ביאור:דברי תורה לשביעי של פסח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

למה הוזכר היתר אוכל נפש דוקא בשביעי של פסח

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

-- שמות יב, טז

מלאכת אוכל נפש הותרה ביום טוב על פי הפסוק "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" שהוזכר דוקא בשביעי של פסח. מדוע?

בשביעי של פסח היתה קריעת ים סוף ונאמר:

	קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף דכתיב "נותן לחם לכל בשר" וסמיך ליה "לגוזר ים סוף לגזרים".
– פסחים קיח א

למה בסוכות אין "אחרון של פסח" ורק בפסח?

לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי יְהוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

-- ירמיהו כג, ז

כלומר, בימות המשיח לא יזכירו את יציאת מצריים, ולפיכך בקריאה "אחרון" אנו מביעים משאלה שבשנה הבאה המשיח יבוא ולא נצטרך להזכיר יותר את יציאת מצריים.

מקורות

"טעמים" בעלון שיח ל-7 של פסח, תשס"ז