ביאור:דברים יא כו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יא כו.
מצוות התורה - ברכה וקללה
עריכה(דברים יא כו): "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"
מה הן הברכה והקללה שמשה נתן לפנינו בפסוק זה?
1. בהמשך הפרשה נאמר, (דברים יא כט): "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל"; ומפורש בהמשך (דברים כז-כח), שבני ישראל נצטוו, עם כניסתם לארץ, לקרוא את התורה באיזור הר גריזים והר עיבל, ולהכריז שתבוא ברכה על מי שיקיים את התורה וקללה על מי שלא יקיים אותה. לפי זה מסתבר שהפסוק שלנו מדבר על מצוה זו ( רש"י ) .
- אולם, בפסוקנו נאמר "אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", בעוד שהמצוה לקרוא את הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל ניתנה בפירוט רק זמן רב לאחר מכן (דברים כז-כח). ואין זה ברור מדוע המצוה "התפצלה" ונזכרה חלקה כאן ורובה רק לקראת סוף הספר? (אברבנאל, הספק הראשון) .
2. לענ"ד, המצוות עצמן , המתוארות בפרשות הסמוכות (פרקים יב-כו), הן-הן הברכה והקללה: המצוות הן ברכה למי שמקיימן, וקללה למי שלא מקיימן. וכדברי (הושע יד י): "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"( פירוט ). "ובזה האופן נתתי לפניכם ברכה וקללה - במה שנתתי המצוות, כי הם כפי המקבלים - או ברכה או קללה" (אברבנאל) . והמצוה לתת את הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל היא מצוה נפרדת - להגיד בפה את אותן ברכה וקללה: "מלבד הברכה והקללה אשר יימצא במצוות בכוחן וטבען כפי המקבלים, הנה עוד יתנו עליהן ברכות וקללות בפה בהר גריזים ובהר עיבל" (שם) .
מקורות ופירושים נוספים
עריכהפרשת ראה - האם יש בידנו להשפיע על גורלנו? / אהובה קליין .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מצוות התורה - ברכה וקללה
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-11-26