פתיחת התפריט הראשי

ביאור:ברכת אברהם וברכת רבקה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



ולכם ודאי שמעתם על דסי רבינוביץ' ז"ל. בין השאר, היא גם בוגרת של התיכון בו אני לומדת. בשנה בה היתה חולה הגיעה דסי להרקדה של ראש חודש אדר בבית-הספר. המנהלת דאז, ברוריה סמט, לימדה את כולם שיר ורקדו אותו במעגל גדול של כל הבנות. מאז, כך מספרים, זו מסורת בנוה-חנה: ריקוד "ויברכוה" בראש חודש אדר.

מילות השיר מקורן ב (בראשית כד ס): "ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו"- הברכה שמקבלת רבקה בעזבה את ביתה להינשא ליצחק.

לרגל חודש אדר השקעתי קצת מחשבה במילות השיר, ושמתי לב שמילים דומות נאמרות לאברהם אבינו בסוף פרשת העקידה, (בראשית כב יז): "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו".

לא מצאתי בתנ"ך (בעזרת קונקורדנציה) ברכה דומה לאלו, מכאן שאלו ביטויים יחידאיים בתנ"ך.

השאלה שלי היא מה הקשר בין שתי הברכות?

השוואה קצרה בין שתי הברכות מדגישה את השאלה:

בראשית כ"ב

בראשית כ"ד

וירש זרעך את שער איביו

וירש זרעך את שער שנאיו

לשון

נצחון הצאצאים על איביהם

נצחון הצאצאים על שנאיהם

משמעות

אברהם

רבקה

המבֹרך

מלאך ה' (פס' טו)

אחיה ואמהּ (עפ"י פס' נה)

המבָרך

לאחר נס הצלת יצחק מעקדה

כשעוזבת את הבית להנשא עם יצחק - בן אברהם

הסיטואציה

ברכת ריבוי צאצאים

ברכת ריבוי צאצאים ( פרשנים רבים מדגישים: ממנה ולא מאישה אחרת )

שאר תוכן הברכה

מלבד הברכה הניתנת, קשה למצוא דמיון בין שני העניינים. השינוי במלים: 'שנאיו-איביו' גם הוא מעלה תמיהה. שימו לב גם שזו ברכת הזרע לאישה - דבר מיוחד למדי בתנ"ך. פרשנים רבים מזכירים את הקשר בין הברכות, אך לא אמרו לגביו דברים שעזרו לי להבין מה הקשר בין שני העניינים. אשמח מאוד אם תוכלו לעזור לי ולהציע פתרונות.

          עדי.

אראל (תשובה חלקית):

במקרים רבים, המפתח להבנת הקשר בין פסוקים דומים הוא הבנת ההבדל ביניהם. במקרה זה, ההבדל הבולט הוא, שבברכת ה' לאברהם נאמר "אויביו" ובברכת המשפחה לרבקה נאמר "שונאיו".
כדי להבין את ההבדל בין "אויבים" לבין "שונאים", כדאי לעיין בפירושי מלבי"ם - פרשן שעסק רבות בהבדלים בין מילים דומות, והשתדל (אם-כי לא תמיד בהצלחה) להסביר באופן עקבי את ההבדלים ביניהם.
 
מעיון בפירושי מלבי"ם, נראה ש"אויבים" הם אנשים שרוצים לגרום נזק בפועל ובגלוי, ו"שונאים" הם רק אנשים שמתנגדים בלב. הנה כמה דוגמאות:
  • במדבר י לה: "קומה ה', ויפוצו אויביך , וינוסו משנאיך מפניך": האויבים כבר מקובצים למלחמה, וכשיקום ה' הם יפוצו ויתפזרו; והשונאים אינם מקובצים למלחמה, רק שומרים שנאה בלב, והם לא יתחילו כלל להכין צבא מלחמה, אלא ינוסו מייד.
תהלים לח כ: "וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ, וְרַבּוּ שׂנְאַי שָׁקֶר": האויבים רוצים לפגוע בחיים, אבל השונאים לא.
תהלים לה יט: "אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר, שׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ עָיִן": האויב איבתו גלויה והוא שמח בגלוי כשקורה רע לאויבו, לכן אמר: "אל ישמחו לי". והשונא הוא בלב, ואינו שמח בגלוי, רק קורצים בעיניהם זה לזה, לכן אמר: "אל יקרצו עין".
תהלים פג ג: "כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ": האויבים הומים, כלומר - עושים מהומות, מתאספים בהמוניהם כדי להילחם; השונאים לא עושים מהומות כי הם לא רוצים להילחם - הם רק מתגאים ומתנשאים.
לפי זה קל להבין את ההבדל בין הברכות:
  • בחרן, מקום מגוריה של רבקה, עיר של עובדי אלילים, היה מקובל לפתוח במלחמה נגד כל אחד שאינו שייך לאותו שבט - כל אחד ש"שונא". לכן קרוביה של רבקה מאחלים לה שזרעה יירש את שער "שונאיו".
  • ה', לעומת זאת, לא מקבל את הגישה הזאת; גם אם לאדם יש שונאים, זה לא מצדיק לפתוח נגדם במלחמה; רק נגד "אויבים", שמתכננים בפועל לגרום נזק, מותר לפתוח במלחמה, מדין "הבא להרגך - השכם להרגו". לכן ה' מאחל לאברהם רק שזרעו יירש את שער "אויביו ". וגם בברכת יעקב ליהודה (בראשית מט ח) נאמר "ידך בעורף אויביך".

מעניין לראות את התנהגותו של יצחק, בעלה של רבקה, בהקשר זה: יצחק זרע בארץ פלשתים, ומצא שם (בראשית כו יב) "מאה שערים". עקב כך, הפלשתים התחילו לקנא בו ואף שנאו אותו, כמו שכתוב ( בראשית כו כז): "ויאמר אליהם יצחק: מדוע באתם אליי; ואתם שנאתם אותי, ותשלחוני מאיתכם?!". בהתאם למה שכתבנו למעלה, יצחק לא נלחם בשונאיו אלא עזב אותם לנפשם, וכשבאו אליו להשלים איתו אף כרת עמם ברית-שלום. 

מקורותעריכה

על-פי מאמר של עדי לנדאו (שאלה); אראל (תשובה) שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס"ב ניסן-תמוז וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-11-12.

תגובותעריכה

מאת: רונה

אראל, תשובתך כל כך מאכזבת. מה ההתפתלות וההתפלפלות הזאת על שוני במילה, כשהדמיון בין שתי הברכות כל כך מובהק וחד משמעי. אחוז את השור בקרניו ואמור - כן, מבחינות רבות, רבקה היא היא הממשיכה האמיתית של אברהם. היא ההולכת מבית אביה, כמו שהוא הלך מבית אביו, היא מכניסת האורחים הנדיבה, היא הנצמדת להוראות האל ודבקה בהן, גם כאשר אינן עולות עם ה"משפחתיות" המקובלת - כמו כאשר היא מקדמת את יעקב אל הבכורה ובכך פוגעת בבעלה ובבנה השני גם יחד. רבקה היא אשה מאמינה ונחושה, חזקה ונדיבה - ובכך היא מממשיכתו המובהקת ביותר של אברהם אבינו, ולא בכדי ברכתה מקבילה לזו שלו.

== תגובות Replies ==

מאת: אראל
אכן, אני נוטה יותר להדגיש את ההבדלים בין פסוקים דומים, ולכן פעמים אני מתעלם מההקבלות.
טוב שבאת והשלמת את החסר.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0124_0