ביאור:במדבר כד ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ז יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ". במשפט זה יש סמלים שמקורם בעולמות עליונים, שמהם מגיעה התורה. וזה הפירוש: כאשר התורה (מַיִם) תיזל משורשיה (מִדָּלְיָו), כלומר מעולמות עליונים, ובני ישראל (וְזַרְעוֹ) יהיו מלאים בתורה (בְּמַיִם רַבִּים) אז בני ישראל יעלו לעולם גבוה יותר מעולמו של אגג מלך עמלק (וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ), ועמלק (שהם מלאכי טומאה, שדים שאנו יצרנו ויש להם זכות להתעבר ולשלוט בנו) לא ישלוט עוד במחשבות עם ישראל (וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ). זו ברכת בלעם בן בעור לבני ישראל.

שימוש דומה במים נוזלים בהקשר לתורה נמצא בתהילים קמ"ז: "יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ-מָיִם.

יט  מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב; חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, לְיִשְׂרָאֵל"