ביאור:במדבר כד ז
במדבר כד ז: "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר כד ז.
במשפט זה יש סמלים שמקורם בעולמות עליונים, שמהם מגיעה התורה. וזה הפירוש: כאשר התורה (מַיִם) תיזל משורשיה (מִדָּלְיָו), כלומר מעולמות עליונים, ובני ישראל (וְזַרְעוֹ) יהיו מלאים בתורה (בְּמַיִם רַבִּים) אז בני ישראל יעלו לעולם גבוה יותר מעולמו של אגג מלך עמלק (וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ), ועמלק (שהם מלאכי טומאה, שדים שאנו יצרנו ויש להם זכות להתעבר ולשלוט בנו) לא ישלוט עוד במחשבות עם ישראל (וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ). זו ברכת בלעם בן בעור לבני ישראל.
שימוש דומה במים נוזלים בהקשר לתורה נמצא בתהילים קמ"ז, יח-יט: "יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָיִם. מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל".