ביאור:בבלי חולין פרק יב משנה א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ביאור תלמוד בבלי מסכת חולין פרק שילוח הקן (י"ב) משנה א

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף קל"ח עמוד א

ציטוטים יבואו כאן

משנה א - שילוח הקןעריכה

משנה
שילוח הקן - נוהג בארץ ובחו"ל,
בפני הבית ושלא בפני הבית
בחולין - אבל לא במוקדשין
חומר בכסוי הדם משילוח הקן:
שכסוי הדם
נוהג בחיה ובעוף
במזומן ובשאין מזומן
ושילוח הקן
אינו נוהג אלא בעוף
ואינו נוהג אלא בשאינו מזומן
איזהו שאינו מזומן -
כגון אווזין ותרנגולים שקננו בפרדס
אבל אם קננו בבית
וכן יוני הרדסיאות - פטור משילוח


עוף טמא: פטור מלשלח!
עוף טמא - רובץ על ביצי עוף טהור,
וטהור - רובץ על ביצי עוף טמא: פטור מלשלח!
קורא זכר:
רבי אליעזר - מחייב,
וחכמים - פוטרין:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גמראעריכה

דף קל"ט עמוד ב'

חומר בכסוי וכו'

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אמרי ליה פפונאי לרב מתנה:
מצא קן בראשו של אדם מהו?
אמר (ביאור:שמואל ב טו) "...ואדמה על ראשו"

(סוף פרשת בראשית) וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָא' אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. וַיֹּאמֶר ד': לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם - בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָא' אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם. {פ} וַיַּרְא ד' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ד' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר ד': אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ד'.



משה - בשגם הוא בשר: גימטריה בשג"ם - אותיות מ'ש' (ועוד ג' ו-ב' ביחד:) ה'. משה חי 120 שנה ככתוב (סוף פרשת וזאת הברכה וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ - לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. יש כאן היפוך משמעות כאשר הקב"ה מסביר בספר בראשית, שרוחו לא תפסק מן העולם למרות שהאדם חי רק 120 שנה. ונצחיות הדברים שאינם "נדונים" כלומר נפסקים הן בזכות משה רבינו.



(פרשת בראשית (עץ הדעת)) וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ד' א' מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם, וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ד' א' בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. וַיִּקְרָא ד' א' אֶל הָאָדָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: אַיֶּכָּה?! וַיֹּאמֶר: אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא! וַיֹּאמֶר: מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? וַיֹּאמֶר הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי - הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל! וַיֹּאמֶר ד' א' לָאִשָּׁה: מַה זֹּאת עָשִׂית? וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל! ...


וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא... וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד... וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ ... וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ... וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה...

משה מן התורה מנין (סוף פרשת בראשית) "...בשגם הוא בשר גימטריה מ' ש' (ג' ו-ב' הם ה')
המן מן התורה מנין? (פרשת בראשית (חטא עץ הדעת)) "המן העץ..."
אסתר מן התורה מנין? (דברים, פרשת וילך) ואנכי הסתר אסתיר
מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות, פרשת כי תשא) 'מר דרור' - ומתרגמינן מירא דכיא:

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.