ביאור:אש המזבח תוקד בו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ.

-- ויקרא ו, ב

למה נאמר ואש המזבח תוקד בו בלשון זכר, למרות שעולה היא לשון נקבה?

ללמדנו שמטרת שריפת העולה היא להצית את לב מקריב העולה באש המזבח. דהיינו, כשם שהעולה נשרפת כליל, כך נשרפת כליל ונעלמת גם מחשבתו הרעה, ובמקומה נכנסת בו אש המזבח שהיא התורה. לפי שהתורה שורפת בשלהבתה את יצר הרע שבתוכו, ומכניסה במקומו את היצר הטוב. שנאמר, מימינו אשדת למו (דברים ל"ג).

	שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל... אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף
– סוכה כח א

ושואלים אם ככה מה היתה דרגתו של הלל הזקן? (1)

ומשיבים שהיתה לו יכולת לעצור את אש התורה בתוכו ("תוקד בו")

הערות

1. יש תשובה שהוא היה שורף ציפורים גם מעל 4 אמות

מקורות

ב. וייס, דברים שבעל פה, תשס"ז