ביאור:איך להפוך את הצום הבא ליום שמחה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הצומות והתעניות, שנקבעו לזכר החורבן, נועדו לעורר אותנו, שניזכר מדוע בא החורבן, ומה צריך לעשות כדי לתקן אותו. התעוררות זו גורמת לפעמים להאשמות הדדיות - על כך ש"בגללכם בא החורבן" או "בגללכם עדיין לא נבנה הבית החדש".

הנביא זכריה, בנבואה שמוקדשת כולה לנושא הצומות (זכריה ז-ח), יצא נגד תופעה זו, ואמר:

  • בקטע שמתאר את התוכחות של הנביאים הראשונים, שבני ישראל לא שמעו בקולם, ומשום כך בא החורבן, (זכריה ז י): "כה אָמַר ה' צְבָאוֹת'... וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם ...' וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב... וְאֵסָעֲרֵם עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב, וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ-חֶמְדָּה לְשַׁמָּה"
  • בקטע שמתאר את ההנחיות לדור הנוכחי, שאם יקיימו אותן, יהפכו ימי הצום לימי שמחה, זכריה ח יז: " "אֵלֶּה הדְּבַרים אֲשֶׁר תעשו... וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם ... כִּי אֶת כָּל אַלה אֲשֶׁר שָׂנֵאֶתִי נְאֻם ה'... כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" """

כלומר, אחד התנאים לתיקון המצב הוא, לא לחשוב דברים רעים על אחרים; לא לחשוב שהאחרים פועלים מתוך כוונות רעות, לא לאחל להם שיקרו להם דְּבַרים רעים, ובוודאי לא לתכנן לפגוע בהם בפועל.

דבריו של הנביא זכריה מבוססים על דברים שאמר כבר שלמה המלך, בונה המקדש הראשון, (משלי טו כו): "תּוֹעֲבַת ה' מַחְשְׁבוֹת רָע , וּטְהֹרִים אִמְרֵי נֹעַם"( פירוט ).

שימו לב - לא נאמר שצריך לחשוב מחשבות טובות על אחרים; זו כנראה גזירה שרוב האנשים אינם יכולים לעמוד בה. מי שלא יכול לחשוב מחשבות טובות על אדם מסויים, לא חייב לחשוב עליו כלל; הוא יכול לחשוב על אנשים אחרים שהוא אוהב, או על דברי תורה, או על ענייני פרנסה, או על כל נושא אחר, ובלבד שלא יחשוב מחשבות רעות.

מכיוון שזהו אחד מארבעת התנאים לכך שהצוֹם יהפוך ליום שמחה, כדאי מאד להשקיע בזה ולתקן את המחשבות.

מה בדיוק אסור לחשוב?עריכה

את המצוה " איש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם " ניתן לפרש בשתי דרכים:

1. "אל תחשבו שהזולת רע". אולם, כל עוד יש אנשים רעים בעולם, חייבים להיזהר מפניהם.

למעשה, אחד מארבעת הצומות - צום השביעי , הוא צום גדליה - נקבע לזכר רצח גדליה בן אחיקם על-ידי הרוצח ישמעאל בן נתניה. זמן קצר לפני הרצח, בא אל גדליה אחד מהשרים, בשם יוחנן בן קרח, וניסה להזהיר אותו מפני ישמעאל, אך גדליה סירב להאמין:  (ירמיהו מ טז): "וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם אַל יוֹחָנָן בֶן קָרֵחַ 'אֶל תַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאַל'". בגלל שגדליה לא רצה לחשוב שישמעאל יעשה לו רע, הוא נרצח, ושארית הפליטה גלתה לבבל, ועד היום הזה אנחנו מתענים על כך.

מכאן שהמצוה, לפי פירוש זה, אינה מוחלטת - מותר לחשוד שהזולת רע כדי להיזהר ממנו, אך אסור להחליט בוודאות שהוא רע, מעבר למה שנדרש על-מנת להיזהר.

2. "אל תרצו שיקרה דבר רע לזולת", "אל תתכננו לעשות רע לזולת"; גם לפי פירוש זה המצוה אינה מוחלטת, כי אם אדם מסכן אותנו, מותר לנו להתגונן, גם על-ידי פגיעה בו; אך אסור לרצות שיקרה למישהו דבר רע שאינו לפי הצדק, רק משום שיש לנו קנאה או תחרות איתו. 

תגובותעריכה

מאת:

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/tov