ביאור:איך הפיל שמשון את הארמון הפלשתי

איך הפיל שמשון את הארמון הפלישתי?

הסיפור התנכי

שמשון היה חזק מאוד. הוא קרע את פי האריה (שופטים יד ו), ונשא את שער העיר עזה (שופטים טז ג). אולם לאחר שהוא גילה לדלילה את סוד כוחו (שופטים טז יז), והפלשתים גילחו את שער ראשו, סר כוחו מעליו (שופטים טז יט).

הפלישתים עיוורו אותו והכריחו אותו לטחון (שופטים טז כא). ניתן להבין ששמשון נשאר חזק כשור, והיה בעל גוף מרשים ביותר.
לכבוד זבח גדול לדגון אלוהיהם, סרני פלשתים הביאו את שמשון מהכלא כדי לבייש אותו ולהנות מהצלחתם (שופטים טז כג).

לפי הסיפור, שמשון בקש לגעת ולהשען (שופטים טז כו) על "עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ" של ההיכל (שופטים טז כט), והוא ביקש מאלוהים: "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה" (שופטים טז כח), ואז הוא קרא "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים" (שופטים טז ל), דחף והפיל את עמודי הארמון. הארמון קרס, והרג הרבה פלישתים (שופטים טז ל).

ספקנות

הסיפור מאוד מרשים, אולם קשה לדעת האם זה אפשרי. אין ספק שעמודים של ארמון יווני לא עומדים כל כך קרוב שאפשר לאיש אחד ללפות שני עמודים (שופטים טז כט). ייתכן שהוא השתמש ברגליו לדחוף עמוד אחד ובשתי ידיו עמוד שני. אולם גם זה לא נראה סביר שהוא יכול להזיז את עמודי האבן.

הסבר טכני

לפי הלבוש של גוליית הפלישתי מהעיר גת (ביאור:שמואל א יז ה), ניתן להבין שהפלישתים היו ממוצא יווני, שפלשו דרך הים לכל הארצות סביב הים התיכון והקימו התנחלויות. סגנון בנית ארמונות והיכלים של היוונים היה בנין עם הרבה עמודים וקורות עליונות היוצרות גג (ראו: פרתנון).

בסיפור מדגישים ששמשון ביקש לגעת ב""עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ" (שופטים טז כט), "הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם" (שופטים טז כו). ייתכן שבכניסה היו עמודים קטנים וקצרים נוספים, בשני צידי הדלת, שתמכו בקורה מעל הדלת הגדולה.

בסיפור מדגישים שהיו כשלושת אלפים איש ואישה על גג הארמון (שופטים טז כז), ושהם הסתכלו על שמשון וצחקו (שופטים טז כז). והנה כולם ראו את שמשון המפואר בין עמודי ההיכל, שהיה בנוי בסגנון יווני עם הרבה עמודים ארוכים וגבוהים, שנשאו כותרת רחבה מפוארת בראשם. קורות אבן נשאו את הגג, ונשענו על העמודים. למבנה לא היו חיזוקים באלכסון למנוע תנועה אופקית, מלבד עובי העמודים. ייתכן שהעובדה ששמשון היה יכול ללפות עמוד מראה שהעמודים היו דקים מהרגיל מחוסר אבן שַׁיִשׁ קשה בכנען. ייתכן שהשיש לעמודים היה אבן מקומית מאיכות נמוכה שהכילה שכבות בצבעים שונים, דבר שהעיד על חולשה במבנה העמוד.

האנשים על הגג ראו ששמשון מנסה לדחוף את העמודים. הם שמעו אודות כוחו העצום (שופטים טז כג-כד). לפתע הפחד נפל עליהם, כי הם האמינו שהוא מסוגל להפיל את העמודים. כולם נבהלו ביחד, והתחילו לברוח לכיוון המדרגות בצד אחד של הגג. כאשר שלושת אלפים אנשים מפעילים תאוצה לכיוון אחד במקביל לפני שטח הגג, נוצר כוח זהה בגודלו בכיוון הפוך שפועל על הגג במקביל לפני שטח הגג (החוק השלישי של ניוטון). הדבר היחיד שמונע מהעמודים ליפול, הייתה העובדה שכאשר עמוד נוטה, האלכסון שלו מרים את הגג ולכן העמוד רוצה לשוב להיות אנכי. אולם כאשר העמוד עולה, פינות האבן של העמוד באלכסון נושאות את כל העומס, והן נמעכות וקורסות.

בהנחה שבממוצע כל אדם על הגג שקל 75 קג', והם ברחו בתאוצה של 2 מטר לשנייה בריבוע, אז נוצר כוח של 450,000 ניוטון, או 45 קילו-טון. הכוח הזה דחף את הגג אחורה מכיוון הבריחה. העמודים התחילו לנטות. העומס מעך את פינות העמודים. הארוך ביותר נטה ראשון וסבל את רוב הלחץ. אחד נשבר ראשון, הקורה מעליו נפלה, וכל מבנה העמודים התרסק.

בנוסף, הפלישתים גרו לחוף הים, וייתכן שהארמון היה בנוי על חול. כאשר כל האנשים הצטופפו באזור המדרגות לרדת מהגג, נוצר עומס ענקי על העמודים בפינה ההיא. האנשים שירדו במהירות במדרגות יצרו רעידות במבנה, שגרמו לקרקע החולית ליד הים להתנזל. פינת הבסיס שקעה בחול, הבניין יצא מאיזון וקרס.

כך קרה, שבגלל הימצאות אנשים על הגג, והבהלה שלהם, הארמון נפל והרג אותם, ולא בטוח ששמשון היה יכול להפיל את הארמון לבדו. הבהלה הייתה הדרך שאלוהים עזר לשמשון.