באר היטב על יורה דעה רנב
סעיף א
עריכה(א) בנאוהו: כתב הט"ז דמשמע מדברי הרמב"ם דאם לא גמרו הבנין רק התחילו בו דמותר למכור אותו חלק שבנאו ונראה פשוט דכ"ש בית המדרש לענין זה גם דבר ברור שמוכרין ס"ת לפדיון שבוים אפילו לשאר שבוים שלא כדברי בעל הדרישה עכ"ל.
(ב) ומ"מ: והב"ח חולק על הג"ה זו אבל הש"ך כתב שעיקר כדברי הרב עיין שם באריכות.
סעיף ד
עריכה(ג) דמיהם: כתב הש"ך משמע אפילו קרובו אין לפדות יותר מכדי דמיו אבל הב"ח פסק דרשאי לפדותו יותר מכדי דמיו בין לבתו וקרוביו וכל אדם ואין מוחין כיון דליכא דוחקא דצבורא וכ"ש דאין מוחין לפדות את אשתו ביותר מכדי דמיה וכן עמא דבר עכ"ל.
סעיף ו
עריכה(ד) הבנים: שלא יטמעו בין העובדי כוכבים ובחיי אביהן ליכא למיחש להכי דמינטר להון אבוהון רש"י פ' השולח ומשמע כל שאי אפשר שישמור אותן אביהן פודין אותם מיד. ש"ך.
(ה) להכעיס: נתבאר בסי' רנ"א דאפי' בשביל פעם א' שעשה כן להכעיס הוי מומר שלא להחיותו ולפדותו. ט"ז.
סעיף ט
עריכה(ו) לאביו: ואם אביו חכם אפילו אינו שקול כרבו אביו קודם כדלעיל סימן רמ"ב סל"ד. ש"ך.
(ז) לכולם: פי' אפי' לדידיה משום דלמא עבדי בה איסורא כ"כ בס' באר שבע ומשמע דהיינו כשאין בשביה זו סכנת נפשות דאל"כ חייו קודמין לשל אמו ש"ך.
סעיף יב
עריכה(ח) מיד: ונפרעים בזה אפי' מנכסי יתומים קטנים ואע"ג דקי"ל אין נזקקין לנכסי יתומים כמ"ש בחושן משפט סי' ק"י התם טעמא הוא משום דאין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד ויתומים קטנים כשלא בפניהם דמי והכא א"צ לקבלת עדות כיון דמדאורייתא מחויב להציל ועוד אם יהיה צריך להמתין עד שיגדיל היתום אין לך אדם שמציל שום יתום בממונו כ"כ מהרי"ו סוף סימן קמ"ח (עוד כתב דאין האשה חייבת בפדיון בעלה מנכסי נדונייתה). מי שחייב ממון לעובד כוכבים או כסף גולגולת הוא בכלל פדיון שבויים וחייבין הצבור לפרוע בשבילו אלא שצריך לדעת בודאי שאין ידו משגת אבל אם הוא רמאי או שרגיל ללות מעובדי כוכבים כדי שיפדו אותו אין פודין אותו הרדב"ז ח"ב ס' קס"ג (כ' מהר"ם מלובלין סימן ט"ו באחד שנתפס בתפיסה בטענה שזינה עם זונה אע"פ שמן הדין אין פודין אותו הקהל אבל מחמת שלא יהא חילול השם בדבר יש לפדותו ודוקא שלא בקשו להרגו אבל אם בקשו להרגו מחויבים מן הדין לפדותו וכ"כ בי"ה ע"ש).