באר היטב על יורה דעה רכב
סעיף א
עריכה(א) ובלבד: כתב הש"ך אבל אם לא א"ל אלא המעות הללו נתונים לך ע"מ שתהיה אוכלת ולובשת ולא א"ל ע"מ שאין לבעליך רשות בהן פשיטא דיזכה בהן הבעל ואסור עכ"ל וכתב רש"י במשנה דבמקום שמותר לתת לבתו יכול הבעל ליהנות ממנה דמשל אשתו הוא נהנה.
(ב) חותנו: כתב הט"ז ואין להקשות למה לא יהיה מותר לתת סתם מתנה לבתו דהא חתנו ודאי לא יעשה איסור ולא יהנה מהמתנה די"ל כיון שעכ"פ זכה במתנה בקבלת אשתו ה"ל כאילו קבל בעצמו ולפ"ז נראה ברור דאף אם גם החתן הדיר עצמו מנכסי חמיו לא מהני שיחן חמיו מתנה לאשתו דמ"ש הדיר גם הוא מהדירו חמיו ותו דגרע טפי דנדרו יכול להתיר וירצה ליהנות ממנו ע"כ לא מהני כלל מה שהדיר ג"כ בעצמו ודלא כפרישה ע"ש.
(ג) באומר: כיון דאינו מפרש בהדיא לצורך מה נתנן לה הוי מתנה לכל דבר ותו לא מהני ע"מ שאין לבעליך וכו' ובאבן העזר סי' פ"ה סי"א סתם המחבר כסברא הראשונה ולא הביא דעת הי"א וכתב הב"ח דנראה בפלוגתא דרבוותא לענין נדרים הולכין לחומרא וגבי ממונא קולא לנתבע וחומרא לתובע ומי שמוחזק המע"ה עכ"ל הש"ך.