פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) המטבע: כלומר שמלוה לו בענין שחייב ליתן לו המטבע היוצא.


(ב) מנכה: וכל היכא שצריך לנכות לו ולא נכה לו כתב ב"י די"א דהוי ר"ק וי"א דהוי א"ר.


(ג) התוספת: אע"פ שהוזלו מחמת השער שבא רוב תבואות לעולם אינו מנכה לו. ש"ס.


(ד) חמישיתו: דאם היה מחזירו לנסכא יפחות החומש לחסרון היתוך ושכר הצורף כ"כ ב"י בשם הרא"ש ופירש הט"ז שאם בא להתיכו ולעשות מטבע ממנו עתה צריך לשכור צורף וגם בחסרון ההיתוך נמצא שלא הרויח מאומה ובלבוש כתב הטעם דאף במטבע ישן היה שם קצת כבדים ושיעור חומש טפי על אחרים א"נ מסתמא גם דעת הלוה אם ישתנה המטבע לא ינכה לו כלום עד שיעור זה.


(ה) כל: ולא סגי בניכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דומה לזה איתא בחושן משפט סי' רכ"ט ע"ש. ט"ז.


(ו) למלוה: פי' המלוה בענין שחייב לשלם לו מטבע היוצא ופחתו מן המטבע צריך הלוה לשלם לו על הדרך שנתבאר וכתב הט"ז דלאו דוקא בדרך הלואה אלא ה"ה דרך משא ומתן ואין חילוק בין הוסיפו או פחתו על המשקל או שנעשה שינוי לענין עירוב עם נחשת בכל גווני אם לא נעשה שינוי לענין פירות או שאר דברים שנותנין עבורו לא ינכה עד חומשיתו.


(ז) אאומנים: ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסל"ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי ועי' בחושן משפט סי' ס"ח ס"ב.


(ח) בח"ה: כתב הש"ך אף על גב דשם הביא רמ"א דעת החולקים מכל מקום כאן כולי עלמא מודים דענייני המטבעות דינן כמסים ומכסים ואומרים בהם דינא דמלכותא שאין לך עסק מלכות גדול מזה ולכל מילי שוה לקרקעות שגזירתן של מלך מתקיימת ועיין בחושן משפט סי' שס"ט.