באר היטב על חושן משפט תא
סעיף א
עריכה(א) כשותפים: כתבו התוס' ר"פ ד' וה' דהיינו כשיש בידו להביא עדים לאלתר ולזכות בו אבל כשאין בידו להביא עדים לאלתר לא הוי שותף וראשון ראשון נשכר ע"ש ועמ"ש לעיל ריש סימן ע"ד ועיין בתשובת הרמ"א סי' כ"ד ואם הקדישו ניזק עד שלא עמד בדין מוקדש הכי אמרינן בש"ס פרק המניח וכ"כ הנ"י ריש פרק ד' וה' בשם הרמ"ה וכן אם מכרו הניזק וכדלקמן ריש סימן ת"ז ועמ"ש שם וכן אין המזיק יכול לסלק את הניזק במעות אלא נוטל את השור עצמו כדאיתא בש"ס ובתוס' שם ד"ה והקדישו ניזק ע"ש. ש"ך.
(ב) והולכים: לפי מה שמפרש המחבר כיצד כו' שנגח ג"פ צ"ל דמיירי כשלא התרו בו דלא נעשה מועד א"נ כדפרש"י ר"פ ד' וה' כגון שראה שור ונגח שור ולא נגח כו' דאפילו מועד לסירוגין ליכא ע"ש. שם.
סעיף ב
עריכה(ג) הראשון: וכן אם תפסו ניזק שני נעשה ש"ש לראשון ולבעלים וכן ג' וד' כדמוכח בש"ס. שם.
(ד) חצי: הטעם כתב הסמ"ע כיון דקי"ל דניזק ובעלים נעשין שותפין בו ואם כוחש או נשבח הוא ברשות שניהן לא נעשה שומר אלא מחלקו דעל כל אחד מוטל לשמור חלקו ועיין בש"ך שהביא הרבה גדולי הפוסקים דס"ל כדעת הי"א וכת' דכן נראה עיקר בש"ס וע"ש עוד שהשיג על הסמ"ע במה שרוצה לחלק בין ההיא דהכא ובין מ"ש הטור בסי' קע"ז סי"א דהשותפין ש"ש הן כו' ויש בזה נ"מ טובא לדינא ע"ש באריכות.