באר היטב על חושן משפט ריז

סעיף אעריכה


(א) מקום:    פי' שהלוקח יחפור באותו שדה לצורכו אמת המים להשקות ממנו בית השלחין שלו שצריכין מים טובא צריך המוכר ליתן לו קרקע רחב כו'. סמ"ע.

סעיף געריכה


(ב) מתקנן:    ומ"מ מיחדין מתחל' אמה להשפות דבאותה אמה אין המוכר רשאי לזרוע ולא לעשות שום דבר שיקלקל השפות כדי שלא יצטרך הלוקח לתקן תמיד שפתי המים אבל מהאמה והלא' רשות להמוכר לזרוע ולעשות בו מה שירצ' אלא שאם יארע שיקלקלו אמות השפות יטלו עפר מאותו שדה לחזור ולתקנם. שם.

סעיף דעריכה


(ג) היחיד:    פירוש לילך בו לשדהו שהוא דרך המיוחד לו לבדו לאפוקי אם קנה ממנו דרך שילך דרך שדהו מעיר זו לעיר אחרת שאז רגילין לפגוע בני אדם זה בזה טעונין בבהמותיהן או רוכבין בעגלות צריך ליתן לו רוחב שתי עגלות דהוא ח' אמות וכדמסיק. שם.


(ד) במשאו:    כי כן דרך הנכנס לתוך שדהו או למקום המיוחד לו שלא לרכוב שם בעגלה. שם.


(ה) מחיצות:    פירוש שאין מחיצות גבוהות מצד דרך זה שאז אף אם תהא המשא שעליו מחזיק טפי מב' אמות ומחצה לא יצר לו הדרך שהמשוי שעליו תהא בולטת ויוצאת מצד הדרך לשדה של המוכר וע"ל סי' קצ"ב. שם.


(ו) ט"ז:    דהוא שיעור דר"ה לענין דיני שבת ושאר ענינים. שם.


(ז) למעמד:    הוא מקום שהיו עומדים שם בשובם מהקברות סמוך לבית הקברות. שם.

סעיף זעריכה


(ח) הקבר:    מפני שהקבר שקוברין בו המת הוא אסור בהנאה מש"ה צריכין להחזיר לו דמיו משא"כ בדרך ומקום מעמדו והספדו אם יתרצה הלוקח ויאמר תספדוהו בו ואח"כ אקחנו לתשמישי א"י לסלקו מזה ומשה"נ לא קאמר אלא קוברין אותו בעל כרחו. שם.