(א) קראו: דעבד גדול אדעתא דנפשיה הולך ולא מחמת קריאת הלוקח ולכך אינו דומה למשיכה אבל עבד קטן דהוא דומה לבהמה ואדעתא דרבו הלוקח נמשך אחר קריאתו והולך ונראה דה"ה דמהני נמי בעבד קטן כשרבו הראשון אמר ליה לך אצל הלוקח עכ"ל הסמ"ע.
