באר היטב על חושן משפט קפד
סעיף א
עריכה(א) מעורבים: עיין בסמ"ע ובט"ז מה שפירשו בדין עירוב זה ע"ש באורך.
(ב) פי': עיין בב"ח שכת' באם שהיה מעות של כל אחד צרור לבדו אף שפי' שקנה לכולם לא קנה אף לדעה זו עיין בתשו' רש"ך ס"ב סי' ז'. ש"ך.
סעיף ב
עריכה(ג) וחזר: ע"ל סי' ס"ט ועיין בש"ג פ' הגוזל קמא ובבעה"ת שער נ"א שם.
(ד) עוד: (עיין בט"ז מה שמפרש ומבאר בזה וכת' דנ"ל להלכה שאין כח לכוף להמוכר לכתוב שטר אחר כי אם בתרווייהו שהיה גילוי מלתא וגם תנאי אלא שהתנאי מהני אפילו לא אמרו אלא בפני עדים ע"ש).
(ה) לכתוב: ע"ל סוף סימן ס' דכת' הט"ו האי דינא לענין שטר הלואה ושם מבורר ג"כ הדין אם בא לוי ואומר שבמעותיו קנה ראובן ע"ש. סמ"ע.
(ו) לחזור: פירוש המוכר. וז"ל הגמ"ר ואח"כ רצה שמעון המוכר לחזור בו א"י לחזור אע"פ שעשה בלא הרשאת לוי ולא עשאו שליח ואם טען השליח דקנה במעותיו הדין ביניהן כן הוא שם עכ"ל הסמ"ע והש"ך כת' דהב"ח הגיה בדברי הרמ"א ע"ש (והט"ז טרח לישב ולבאר דברי הרמ"א ע"ש באריכות וסיים דבריו ז"ל ולפי הנראה שאין להוציא דבר הלכה מתוך הג"ה זו כי היא סתומה ואין לה ביאור ע"כ).