באר היטב על חושן משפט קמא
סעיף א
עריכה(א) הבדים: גם הם מקרי עושים פירות תדיר כי יש בני אדם שמצניעים כל השנה ודורכים במעט מעט כן כתבו התוספות. סמ"ע.
(ב) המהלכים: פירוש לאפוקי קטנים שאינם מהלכים וכמו שכתבו הט"ו בסוף סימן קל"ה גם נקט עבד לאפוקי בהמה דאין לה חזקה אפילו אחר ג' שנים כמו שכתב המחבר שם ע"ש. שם.
(ג) כראוי: כן הוא לשון הרמב"ם ולשון הטור הוא אפי' הן נטועין בפחות מד' אמות וכ"כ המחבר בסי"ח וע"ש. שם.
סעיף ו
עריכה(ד) אחר: בתשובת הרשב"א סיים וכ' ז"ל הואיל שאין זה מכח כחישת הארץ דאל"כ בטלת בזה"ז כל החזקות מאחר שגרם החטא שנתרבו המסים עד שאין הפירות מספיקין כו' ע"ש (ודעת הט"ז לחלק בין אם הצמיחה הרבה אלא שהוא לא אכל יותר ממה שזרע ובין שלא הצמיחה יותר והוא לקח הכל. ע"ש).
סעיף ט
עריכה(ה) חולקין: מסידור ל' המחבר ורמ"א משמע דדוקא בדין זה י"ח דהניר וזריעה ואכילה הכל משנה א' הוא אבל בסעיף הקודם כ"ע מודים כיון דלא נהנה בכל אותה שנה שבנה בה אינה עולה לשני חזקה מיהו נ"ל שגם שם פליגי הי"א ואפי' בנה עד קרוב לסוף ג' שנים ס"ל דהוי חזקה כיון דבונה כדי לישב ולדור באותו בנין מיד שיכלה בנינו ודומיא דבנות שוח דבסט"ז ע"ש. סמ"ע.
סעיף י
עריכה(ו) בשלישי: משמע הא בשנים הראשונים לא אכלה שחת ומש"ה הוי חזקה ומיירי שכבר אכל ג' תבואות גמורות ולבסוף ככלות הג' שנים אכל שחת ממנה וקמ"ל דל"ת דבעי' דוקא שיאכל כל התבואו' הגדילין בג' השנים בגמרן משא"כ ברישא דמיירי שאכלה שחת עכ"פ שנה א' מג' הראשונים מש"ה לא הוי חזקה כו' עכ"ל הסמ"ע (והט"ז הקשה על דבריו ופי' הוא בענין אחר ע"ש).
סעיף יג
עריכה(ז) חוץ: ודרכן לזרוע שם כדי שיבואו החיות לאכול משם ולא יכנסו תוך השדה המוקפת גדר ויכול זה לו' שע"י זריעתו של זה נשמר מה שבתוך הגדד ולכך לא מחיתי לו. סמ"ע.
סעיף יז
עריכה(ח) שלשים: נראה דה"ה אם היו י' אילנות בתוך בית סאה ואכל בכל שנה מג' אילנות מפוזרות שבו אע"פ שלא אכל בכל שנה שליש גמור דהא חסר השליש מאילן העשירי שלא אכל בכל שנה מ"מ הוי חזקה. שם.
(ט) שאכל: אינו ר"ל דהוחזק באותן אילנות שאכל ובקרקעותיהן דכיון שאין מצטרפין בכה"ג ומאילן שאכל שנה זו לא אכל שנה האחר' במה יהיה לו חזקה אלא נ"ל דר"ל דאין לו חזקה כלל אלא בפירות דשמיט ואכל שנה שעברה ולא יאכל הפירות אפי' לשנים הבאות עכ"ל הסמ"ע ואין פי' זה מחוור וגם הדין הוא תמוה לפירושו למה לא ישלם הפירות שאכל כיון דאין לו חזקה באילנות שאכל א"כ שלא כדין אכלם וכמ"ש בסי' קמ"ה דכל היכא דאין לו חזקה צריך להחזיר גם הפירות אלא נראה דר"ל דלא הוחזק כו' אם אכל כדין חזקה ואתא לאשמועינן דאף שאכל י' במקום אחר ג' שנים רצופים ואח"כ אכל גם האחרים לא הוי חזקה להשאר אלא למה שאכל. ש"ך.
(י) מפוזר: נראה דה"ק ואכלן כולן מפוזר כלומר שהם רחוקים זה מזה כיון שנטועים יותר מבית סאה לעשרה. שם.
(יא) יותר: פי' ולא אכל כולן בכל שנה אלא עשרה. סמ"ע.
סעיף כ
עריכה(יב) קרקע: בטור מפורש יותר וז"ל אע"פ שהקונה אילן א' בשדה חבירו לא קנה קרקע ואם יבש לא יטע אחר במקומו וגם המוכר יכול לחפור תחתיו למטה מהשרשים רק בענין שלא יזיק לאילן אם אכלו ג' שנים ובא בטענה שמכרו לו ע"מ ליטע אחר תחתיו טענתו טענה לפיכך וכו'. שם.