פתיחת התפריט הראשי

באר היטב על אורח חיים תקצ

סעיף געריכה


(א) בשבר:    ר"ל שבר א' דהיינו קול א' לא יאריך כשלשה טרומיטין דנעשה תקיעה.


(ב) מדאי:    כשיעור דהיינו ג' שברים ותרועה. דהא תשר"ת עבדינן מספיקא דשמא תרועה דקרא היא שניהם יחד ואם כן גם התקיעה צ"ל כשניהם יחד ואם כן אף שמאריך קצת בשברים לית לן בה. ובתש"ת לא יאריך בשבר א' כשיעור ג' שברים מה"ט. ועיין אחרונים.


(ג) תשר"ת:    דשמא הוי תרועה תרועה ושברים יחד ר"ל יליל וגנח ושיעור תקיעה כתרועה ובשל תש"ת יותר משל תר"ת דשברים הוא גנח והוא יותר גדול מיליל שהוא תרועה.


(ד) יבבא:    ר"ל חד יבבא הוא ג' טרומיטין ותרועה הוא ג' יבבו' ממילא הוי שיעור תרועה ט' טרומיטין ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג"כ ט' טרומיטין. ולפי"ז יוכל להאריך בשבר א' עד ט' טרומיטין. אבל ט' הוי שיעור תקיעה. ובתשר"ת הוי תרועה י"ח טרומיטין ט' מצד יליל הנקרא תרועה וט' גנח הנקרא שברים ושיעור תקיעה כתרועה הוי ג"כ י"ח טרומיטין.


(ה) י"ב:    טעות סופר הוא וצ"ל י"ח טרומיטין כמ"ש.

סעיף דעריכה


(ו) אחת:    ובדיעבד יוצא אף בב' נשימות. ט"ז.


(ז) בנשימה:    כתב הט"ז נ"ל דיש ללמוד להתוקע שלא יעשה שום שהיה בין השברים לתרועה ויעשה תכופים כל מה דאפשר אע"פ שיש בהם נשימה אחרת וראוי שלא יקרא המקרא להתוקע תרועה בסדר תשר"ת אלא ידלג קריאה זו ויעשה כן התוקע מעצמו ובמקום שלא ירצה לשנות לדלג המקרא קריאת התרועה בסדר תשר"ת לא ימתין על הקריאה וימהר עצמו בתכיפה כל מה דאפשר עכ"ל.

סעיף זעריכה


(ח) שבר אחר:    וט"ז פסק שיעשה שלשה שברים ע"ש.

סעיף חעריכה


(ט) כמתעסק:    ומ"א פסק בזה דלא הוי הפסק ע"ש.


(י) והפסיק:    אבל אם הכל נעשה בתקיעה אחת אפי' התחיל להריע כשר כמ"ש ס"ז. וה"ה אם התחיל לתקוע ואין קולו עולה יפה ומתחיל לתקוע שנית נחשבת הכל לתקיעה אחת. ודע דכל זה אפי' בתשר"ת דוקא כשמריע בתוך השברים הוא מעין התרועה שיש לו לתקוע משא"כ כשעושה התרועה קודם השברים או שני תרועות זה אחר זה לא יצא. וה"ה אם שמע בנתיים מה שלא צריך דהוי הפסק עיין סימן תקפ"ח סעיף ב'. ואם טעה בתקיעות דאחר התפילה אין בכך כלום רק בדמיושב ומעומד הדין כן עיין ט"ז ומ"א.

סעיף טעריכה


(יא) הרחב:    וסי' מן המצר קראתי יה.


(יב) אשרי:    והאר"י כתב שיאמר אשרי העם עד תרום קרננו.