באר היטב על אורח חיים תקו
סעיף א
עריכה(א) מודדין: דהיה יכול למדוד מאתמול.
סעיף ב
עריכה(ב) מחמירין: עיין מ"ש סי' שי"ט סעיף ט"ז עיין ט"ז.
(ג) שלחן: דבחול דרכו לנפות ע"ג עריבה ואם כן מי שדרכו לנפות בחול ע"ג שלחן צריך שינוי אחר. מ"א.
סעיף ג
עריכה(ד) שרי: אפי' בשבת יש"ש. ונ"ל דוקא כשנאפית וכשהיא חי לא חזי למידי בשבת. מ"א.
(ה) ומשייר: היינו בחלת ח"ל אבל חלת א"י ע' ביורה דעה סי' שכ"ג.
(ו) חלה: אבל אסור לשייר רק כדי חלה לחוד ב"י. וכת' המ"א וממילא בערב פסח שחל בשבת ושכח להפריש חלה בערב שבת מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנה דהא יצטרך לבער החמץ ואם כן נמצא אכיל טבלים למפרע וא"ל יתן המשוייר לעכו"ם במתנה והעכו"ם יחזור ויתננו לו אחר הפסח ויפריש חלה דהא אסור ליתן על תנאי וא"כ שמא יאכלנה העכו"ם ונמצא אכיל טבלים לכן נ"ל דאין להם תקנה עכ"ל. והבאר היטב אשר לפני כתב ונ"ל דיכול לסמוך בזה להאכיל המשויר לכהן קטן ע"ש ולא דק כמה שכתב בסי' תמ"ד ע"ש. ועיין בתשובת פנים מאירות סי' ל'.
(ז) שיאכל: וט"ז אוסר לכתחלה ע"ש. (אבל בספר אליה רבה צידד להתיר גם בס' ע"ק לרשב"א מתיר).
(ח) ללוש: ודוקא כשצריך לפת חמה מרדכי. מ"א.
סעיף ד
עריכה(ט) טמאה: כגון בזמן הזה שכולנו טמאין.
(י) לא יאפה: לפי שאסור לאוכלה ואסור ג"כ לטלטל. וכתב הט"ז וצריך להזהיר לנשי המון עם דין זה שאין שורפין החלה בי"ט אלא תניחנה עד הערב ותישרף.
סעיף ו
עריכה(יא) לאפותה: אפי' בתנור אחד אע"פ שהפת משביח בכך. אחרונים.