פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) קודש:    ומנהגינו לומר את יום חג המצות הזה זמן חירותינו מקרא קודש זכר ליציאת מצרים וא"א באהבה מקרא קודש שהרי כבר אמרו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה אכן כשחל בשבת י"א שאומרין ב' פעמים באהבה ועיין בלבוש הטעם.


(ב) וחזר:    פירוש שחזר ואמר מקדש ישראל והזמנים.


(ג) י"ט:    רק שטעה בדבורו והיינו דווקא כשלא הזכיר של י"ט באמצע אבל הזכיר של יו"ט באמצע אפי' חתם של שבת יצא ואם כן אם חתם מקדש ישראל והזמנים אפי' לא הזכיר של יו"ט באמצע יצא עמ"א. ואם חתם בי"ט או בשבת מקדש ישראל יצא ודוקא בתפלה אבל בקידוש לא יצא מ"א ע"ש והח"י חולק ע"ז וכתב דגם בתפלה אפשר דלא יצא ע"ש.


(ד) המנוח:    ומנהגינו את יום השבת הזה ואת יום חג המצות הזה. עח"י וביד אהרן.


(ה) וישראל:    ואם חתם מקדש ישראל והזמנים ולא הזכיר שבת א"צ לחזור כנה"ג ומהר"א כהן אבל מהר"ם גלאנט"י ומהר"י אלפנדרי הסכימו דצריך לחזור וכן הסכים הפר"ח עיין יד אהרן.


(ו) שבע:    דלא נתקנה אלא מפני המזיקין ובפסח הוא ליל שמורים.

סעיף בעריכה


(ז) מקדש:    שאין עני בישראל שאין לו יין. ומיהו נ"ל דאע"פ שאין יין בעיר רק בבה"כ אפ"ה לא יקדש בבה"כ דהא דמקדשין בבה"כ הוא רק לקיים מנהג ראשונים ובפסח מעולם לא היה מנהג לקדש בבה"כ מ"א וט"ז כתב אם הוא במקום שאין יין בעיר לכל הקהל רק ליחידים יש לקדש בבה"כ להוציא מי שאין לו יין עיין שם ועיין ח"י.

סעיף געריכה


(ח) ויבא:    ורוב האחרונים הסכימו שאין להזכיר שבת ביעלה ויבא והט"ז פסק דאע"ג דבברכת המזון וכן בראש חודש אין להזכיר של שבת ביעלה ויבא מ"מ בתפלת החג יש להזכירו ועיין בו שהאריך בזה והעלה לבסוף אפי' לאותם גדולים שאין מסכימים להזכירו אין למחות בשום אדם אם מזכירו דהא אין כאן ברכה לבטלה אלא הזכרה לחוד ואין הפסד בכך ע"ש.

סעיף דעריכה


(ט) גומרין:    וכן הוא ע"פ קבלת האר"י ז"ל.