באר היטב על אורח חיים שמה
סעיף ב
עריכה(א) ארבעה: צ"ע אי עובי המחיצות נמדדים עם החלל לד"ט ט"ז ע"ש. ועיין סי"ט מש"ש בשם הב"ח והיד אהרן כתב בפשיטות דעובי המחיצות מצטרפות לשיעור ד' על ד' ע"ש (ובספר אבן העוזר העלה דחלל שבין שני המחיצות צריך להיות ד' טפחים והשיג על הב"ח וט"ז ע"ש).
סעיף ד
עריכה(ב) חורים: אפי' הם למטה מיו"ד. מ"א ע"ש.
סעיף ה
עריכה(ג) לרקיע: ואם נעץ קנה ברה"י ע"ג הוי רה"י. מ"א.
סעיף ו
עריכה(ד) אפילו כלי: וכלי שאין גבוה י' העומד בר"ה אין לו דין כרמלית אלא הוי כמו ר"ה דאין כרמלית בכלים רש"י בשבת דף ח' ועי' סי' שנ"ה ס"ב. אבל בכלי המחובר לקרקע הוי כרמלית. תוספות דף י"א.
סעיף ז
עריכה(ה) רחובות: דרכים שעוברים מעיר לעיר הוי ר"ה. מ"א.
(ו) מפולשים: פירוש שהשערים מכוונים זה כנגד זה ויש לאותו דרך המכוין משער לשער כל דין ר"ה ויש לעיין אם יש חילוק בזה בין עיר של יחיד לשל רבים. מהריב"ל מ"א עיין סימן שצ"ב.
(ז) נעולות: נראה דאם דלת אחד נעול מבטל גם כן ר"ה כיון דלא הוה מפולש ט"ז. כתב בתשובת חכם צבי סי' ל"ז וז"ל מצאתי להרשב"א בספר עבודת הקודש חידוש גדול דפלטיא אפי' דלתות המדינה ננעלת בלילה תורת ר"ה עליה נראה דעתו דדוקא במבואות המפולשין שהם מיוחדות לאנשי המבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני ננעלת בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו דאפי' נעילת דלת לא מהני ותמה אני שלא ראיתי לאחד מן הפוסקים שהביא דבר זה עכ"ל ע"ש ועיין יד אהרן.
(ח) ששים: מ"ב סימן צ"ב ורש"ל בביצה סי' ח' פסקו לחומרא אך דעת רוב פוסקים להקל וכ"פ בש"ע סימן ש"ג סי"ח וכ"כ רמ"א בסי' שמ"ו ס"ג שכל רשויות שלנו כרמלית הם משמע כדיעה אחרונה ובפי העולם מורגל עכשיו שאין לנו ר"ה והוא כדעת הי"א והם רבים וע"כ המחמיר יחמיר לעצמו ואין בידו למחות למה שנוהגין עכשיו כאותן הרבים שמקילין. ט"ז מ"א.
סעיף ט
עריכה(ט) י"ג: כמו שמצינו בפסי ביראות עיין ט"ז.
סעיף י
עריכה(י) ורבים: אבל כשאין מכתפים עליו אע"ג דראוי לכתף עליו לא הוי ר"ה. ב"י.
סעיף יא
עריכה
סעיף יד
עריכה(יב) שלפני: אבל בין העמודים אפי' אין רחבים י"ג ושליש כיון שרבים בוקעים בהן הם טפלים לר"ה משא"כ במבוי שכתב בס"ט. מ"א ע"ש.
סעיף טו
עריכה(יג) רחוק: עיין מ"א שהעלה דאם אין גבוה יו"ד עם הקירוי בעינן שיהא החקק סמוך לכותל פחות מג' טפחים ע"ש.
סעיף יט
עריכה(יד) ארבע רוחב: אפי' הוא ארוך אלף אמה. ב"י.
(טו) ואין ביניהם: משמע דאין עובי המחיצות מצטרף לד' ב"ח. ועיין ס"ק א' מש"ש.