באר היטב על אורח חיים שכט

►| באר היטב • על שולחן ערוך אורח חיים שכט |◄

סעיף א

(א) לידי סכנה:    כגון שיש שם חולים או קטנים שא"א להבריחם. ונ"ל דאפי' אפשר להצילם דרך ר"ה מוטב לכבות דהוי מלאכה שא"צ לגופה אבל זה הוי דאורייתא. מ"א ע"ש. ועיין מ"ש עליו היד אהרן.

סעיף ב

(ב) נעקרו:    ותינוק שנמצא בעיר שרובה עכו"ם אין מחללין עליו שבת כיון דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום קביעותם אזלינן אחר הרוב עיין באבן העזר סימן ד' סל"ד והאי נעקרו (ר"ל) כולם [ר"ל] בזה אחר זה דאי בבת אחת הא נמי קביעי. או"ה מ"א.

סעיף ג

(ג) מפקחין:    הבא במחתרת בענין שמותר להרגו אם נפל עליו גל אין מפקחין עליו דגברא קטילא הוא רמב"ם הלכות גניבה ועיין בחושן משפט סימן תכ"ה.

סעיף ז

(ד) שאם וכו':    וצ"ע דיניחנו ליקח הממון ולא יחלל שבת ואפשר כיון דאין מעמיד עצמו על ממונו חיישינן שמא יעמוד אחד נגדם ויהרג ולכן מחללין אבל באדם יחידי יניח ליקח ממונו ולא יחלל שבת. מ"א עיין מ"ש ססי' רמ"ח.

סעיף ח

(ה) עכו"ם:    לאו דוקא מפני עכו"ם אלא ה"ה מפני ישראל יד אליהו סימן י"א.

(ו) להצילם:    ומ"מ אם יש לו סכנה אין לו לסכן גופו מאחר שהוא חוץ לסכנה אף שראה במיתת חבירו. או"ה.