פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) בכביצה:    לאו דוקא אלא יותר מעט מכביצה דכביצה מיקרי אכילת עראי כמ"ש סי' רל"ב מ"א ובספר אליהו רבה חולק עליו וכן משמע במרדכי כו' דהא לא עדיפא מליל שבת דאמרינן לעולם יסדר אדם שלחנו בליל שבת אפי' א"צ אלא לכזית מי שיש לו מזון ב' סעודות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו לכל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה ספר חסידים סי' תרצ"א. ונ"ל דמכל מקום אם נמשכה סעודת הבוקר עד אחר חצות יחלק לשנים כמה שכתוב ס"ג דהא מ"מ ישבע כשאוכל שנית מ"א. ועי' סי' תמ"ד ס"א דאפי' קודם חצות יחלקה לשנים דהא י"א דיוצא בזה ע"ש. (ובס' אליהו רבה חולק על מ"א במה דפסק לחלק סעודת שחרית לשנים גם לענין אם נמשכה סעודת שחרית עד לאחר חצות. ע"ש באריכות פילפול עמוק בזה).


(ב) בליל שבת:    ה"ה מי שלא אכל בליל יו"ט יאכל ב' סעודות ביום. וה"ה שאומר הקידוש של לילה. מ"א.

סעיף געריכה


(ג) בה"מ:    וימתין מעט ביניהם שלא ליטול מיד אחר בה"מ וכן נוהגין להפסיק בד"ת או בטיול קצת. ב"ח בשם מהרש"ל.


(ד) גסה:    כי כל זמן האכילה האצטומכא פתוחה משא"כ אחר הסעודה נסתמת.


(ה) לאכול:    ואפי' חל יום טוב במ"ש אם יודע שיכול לחזור ולאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשתים. מ"א.

סעיף דעריכה


(ו) שתי ככרות:    וכן נוהגים כל היראים ואין לקדש על היין רק בתוך הסעודה יברך על היין וישתה. ספר הכוונות ע"ש סודו.