באר היטב על אורח חיים רסד

סעיף א עריכה

(א) האחרים:    אפי' הנרות עומדים בחדר אחר דכיון שיש במקום א' נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים.

(ב) נר:    כגון למשוך יין מן המרתף.

סעיף ב עריכה

(ג) להקשות:    אפי' מדליק שניהם יחד דכשמתכוין להקשות לא גזרינן שמא יטה.

סעיף ג עריכה

(ד) בשעוה:    פי' שיניחנו בנר ויניח הפתילה לתוכה. אין מדליקין בשמרי שמן. ש"ג. ובחמאה יש להחמיר ליתן בתוכה מעט שמן. אבל יש ליזהר להדליק בשמן דוקא כדאיתא בספר חסידים שהאריך ימים בשביל זה. ועוד לפעמים נוטף מהחמאה למאכל בשר. ולפעמים מדליקין שומן אף שעדיין מלוכלך מהחמאה ועובר על לאו דבשר וחלב. ואם אין לו שמן כתב בתשב"ץ דיסחוט אגוז לתוך החלב.

(ה) ויצא:    וחובה לאכול בשבת אצל הנר. עוד יש ט"א מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישינן שמא יכבה ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לחילול שבת עבור זה. מ"א.

סעיף ד עריכה

(ו) בהם:    גזירה שמא ידליק בעינייהו.

סעיף ה עריכה

(ז) מהותך:    לפי עיקר הדין מותר בחלב מהותך אלא דרבנן גזרו אטו אינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו דהוי גזירה לגזירה.

סעיף ו עריכה

(ח) המובחר:    ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים והם קודמין לשעוה. ומ"מ נר שעוה קודם לנר חלב. מט"מ ושל"ה עי' סי' תרע"ג ס"א וב"ח כתב דאף הגאונים לא החמירו אלא בשעוה עם הפסולת אבל בשעוה שלנו לא דהא עינינו רואות שאורן צלול. ועי' סי' רע"ה.

סעיף ז עריכה

(ט) זפת:    ואם כרך שמן פסול ופתילה פסולה יחד אסור. טור.

סעיף ח עריכה

(י) שיוצא:    וה"ה בנר של שעוה צריך להדליק רוב היוצא. ש"ג.

סעיף י עריכה

(יא) בסמרטוטין:    אין מדליקין על השלחן בנר ישן של חרס. רש"ל פ"ה.