באר היטב על אורח חיים ריז
סעיף א
עריכה(א) במ"ב: דוקא אם נתכוין להריח אבל אם לא נתכוין להריח פטור ומש"ה ניחא דלא אמר המוכר בשמים חייב לברך בכל פעם שעוסק בהם אלא ודאי דפטור כיון שלא מתכוין להריח והריח אתי ממילא ט"ז. אם מונחים בחדר ואינו בחנות אינו מברך אפי' כוונתו להריח כיון שהבשמים לא נעשה שם להריח. מ"א.
(ב) לחזור: נ"ל דוקא שהיה דעתו לחזור לאלתר. מ"א.
(ג) לא יברך: ואם כשחוזר מריח בבשמים אחרים צריך לחזור ולברך. מ"א.
סעיף ג
עריכה(ד) המריח בכלים: וקצת ב"ב שאין להם בשמים להבדלה רק הכלים שדוכים בו הבשמים ויש לו ריח ומברכין עליהם הם עושים ברכה לבטלה. ט"ז ע"ש.
סעיף ד
עריכה(ה) ערוה: דוקא של ערוה אבל של פנויה מברכין ע"ש.
(ו) בצוארה: ה"ה אם הסירה משם ומונח אסור ט"ז ע"ש. ובשכנה"ג כתב דאפי' הבשמים הם על האשה כל שלא הגיע עצמו אל האשה והבשמים נתנו ריח מברך על הריח ע"ש.
סעיף ז
עריכה(ז) מברך: היינו על מה שיריח עוד דעל מה שהריח כבר אין לברך ואם לא נתכוין להריח אין צריך לברך כמ"ש בס"ק א'.