באר היטב על אורח חיים קפא
סעיף א
עריכה(א) חובה: מוזגין הכוס ואח"כ נוטלין. רי"ו מ"א.
סעיף ב
עריכה(ב) בכלי: ומ"מ אין לרחוץ ידיו מתוך הכלי ובאמצעים שרי. יש"ש מ"א.
(ג) עצים: וה"ה על הרצפה דאין רוח רעה שורה אלא ע"ג קרקע מ"א. כתב החייט דבמקום שאין עוברים שם יכולים ליטול ע"ג קרקע וכתב המ"א נ"ל דתחת השלחן שרי ואע"ג דלפעמים מסלקין השלחן מ"מ יתנגבו ביני וביני.
סעיף ג
עריכה(ד) נכוית בהן: ורש"ל פסק דוקא בצוננין.
סעיף ד
עריכה(ה) פרק שני: שלמעלה מהפרק אין מגיע ליכלוך המאכל.
סעיף ו
עריכה(ו) לה' האחרונים: ושיערו חכמים כשיעור נטילת הארבע יכול המברך לעיין בד' ברכות של בה"מ. וש"מ דהא דאמרינן תיכף לנט"י ברכה לאו תיכף ממש אלא בכדי שיעור זה ומיהו להפסיק בכדי לא מפסיקינן. מ"א.
סעיף ח
עריכה(ז) מברך: וביש"ש כתב דוקא המברך צריך לנגב ולא האחרים.
סעיף ט
עריכה(ח) משקין: וה"ה במים הפסולין לראשונים מ"א ובש"ג כתב דיש לזהר במים אחרונים שיהיו ראוין לשתיה ולא יהיו מרים וסרוחים וגם כח אדם בעינן כמו הראשונים. מים אחרונים אין צריכין שיעור וא"צ לשפוך על ידיו אלא פעם א'. וב"ח כתב לא נהגו האידנא לנקות הידים לא ביין ולא בשמן.
סעיף י
עריכה(ט) שאין נוהגים: והמקובלים כתבו דכל אדם יזהר במים אחרונים וכ"כ היש"ש שנהג לשטוף הכוס ורחץ ידיו במים.