באר היטב על אבן העזר צח

סעיף אעריכה

(א) ושבועה:    ל"ד כתב ה"ה אם אמר כי מחילה מהני באמירה בעלמ' נ"י. וכתב הר"ן ר"פ אע"פ דאם פטרה משבועת כתובה פטרה אף משבועה על התו' ח"מ ב"ש. אם אמר הבעל בשעת מיתתו הוו יודעים שנכסי אינם מספיקים לכתובת אשתי הרי זה פטרה משבועה והודה בשעת מיתתו שהוא חייב לה ולא אתפסי צררי כנה"ג וכ"כ בספר מעשה חייא בתשובה סי' ב'.

(ב) מיתתו:    דאז הוי כאלו נתן לה במתנה כל צררי שנתן לה או מה שלקחה בעצמה לכן אפי' לא אמר ממני ומיורשי א"י היורשים להשביעה ועי' ב"ש.

(ג) דבר:    כלומר שכתב בפירוש על כל דבר שתאמר תהיה נאמנת אבל אם לא כתב רק סתם תהיה נאמנת כשני עדים לא קאי רק על פטור השבועה שתהיה נאמנת כשני עדים שיאמרו שיפרע לה הכתובה אבל לא לענין שאר דברים שתאמר בנכסי בעלה ח"מ.

סעיף בעריכה

(ד) יורשיה:    עיין סמ"ע ריש סימן פ"ד ועיין ב"ש ח"מ.

סעיף געריכה

(ה) להשביעה:    והרמב"ן והריטב"א ס"ל דיוכל להשביעה ע"י גלגול אעפ"י שפטרה בפירוש ועיין בחושן משפט סי' צ"ג.

סעיף דעריכה

(ו) היורשים וכו':    כתב החלקת מחוקק מיהו ע"י גלגול אפשר דיוכל לגלגל עליה ע"ש. וב"ש כתב בפשיטות דאפילו ע"י גלגול אין משביעים אותה לדיעה זו וט"ז כתב דלא קי"ל כדיעה זו שהרי בחושן משפט סי' צ"ג סעיף ג' איתא שם אם מת הרי היורש משביע את שותף אביו ולא אמרינן מדלא השביע אותו מחל לו ע"ש.

סעיף זעריכה

(ז) יורשיו:    מ"מ קנין מהני כשנותן פטורים בפירוש מיתומים ב"ש. וח"מ כתב דאפי' קנין לא מהני ע"ש.