באר היטב על אבן העזר כה

סעיף בעריכה

(א) שירצה:    ל"ד כל אבר דהא באותו מקום אסור כמ"ש בש"ס.

(ב) באקראי:    ודבר קשה הוא להתיר להכשיל בהוצאות ש"ז אפילו באקראי ושומר נפשו ירחק מזה. עב"י ובבד"ה עב"ש. אם נמצ' דם בעד של אשה ויש ספק אם הדם ממנה או ממנו. אם מותר לאיש להוצי' הזרע כדי לברר אם הדם ממנו הוא עב"ש סק"ב.

(ג) בעונתה:    מי שאינו יוכל להזדקק עם אשתו. עיין בס"ח סי' ש"צ.

(ד) אדם:    אפילו עבדים אע"פ שהן עם הדומה לחמור. ולא מהני הפסק מחיצה ודוק' כשהוא נעור אסור אבל אם הוא ישן מותר וכ"כ ט"ז אם הוא בענין שאינו מרגיש בתשמיש מועיל הפסקת מחיצה ב"ש.

סעיף העריכה

(ה) טלית:    אא"כ בהפסק מחיצה ואז אפילו מאיר מותר אם מאפיל בטלית כמ"ש בא"ח. ואם מאיר אור הלבנה דרך החלון מותר כ"כ בשל"ה. מיהו צריך האפלת טלית. ואם הנר בחדר אחר ומאיר לחדר זה מותר לשמש כמ"ש באורח חיים סימן תר"י. ואפשר דצריך האפלת טלית. בית שיש בו ספרים אסור לשמש ואם יש מחיצת גאטי"ר לפני הספרים פסק בתשובת שער אפרים סימן קי"ט דאסור כי ערוה בראיה תליא ועדיין נראו הספרים. מיהו בכיסוי כל דהו סגי וא"צ מחיצה ב"ש.

סעיף ועריכה

(ו) רעבון:    ה"ה שאר צרות. ובליל טבילה מותר אחרונים עיין באורח חיים סימן תקע"ד.

סעיף זעריכה

(ז) אכסנאי וכו':    ואם יש לו חדר מיוחד מותר ובלבד שלא ישן בטלית של בעה"ב אורח חיים סימן ר"מ.

סעיף חעריכה

(ח) לגרשה:    והיא א"י מזה דאל"כ ליכא איסור עיין ריש סימן קי"ט.