באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שפד
(א) ל' הרמב"ם בפ"ו מה' חובל ומזיק ד"י וכתב ה"ה זה פשוט ובכמה מקומות אומרים גיריה נינהו כלומר חציו ומפורש בב"ק (דף ג' ע"ב) דאמר כיחו וניעו היכי דמי וכו'
(ב) שם באותה סוגיא
(ג) שם די"א משנה שם בפ"ו דס"ב ע"ב
(ד) שם משנה שם בפ"ט דף צח ע"ב
(ה) באותה משנה שם
(ו) וביאר הרמב"ם שם מפני שזה כזורק חץ והזיק הוא
(ז) ל' הטור ס"ד ברייתא וגמרא ספ"י דב"ק דף קיח ע"ב פי' להוליכה מן ההר שסיתת הסתת שם ומסרה לכתף המושיט' לבנאי העומד על מעמד החומה העשוי להילוך האומנים ונותנו למסדר שהוא מדקדק בהנחת האבן לצדדה בשוה על מושבה בשוה שלא תמוש ולא תטה ולא תהא בולטת חוץ לדימוס
(ח) ואע"ג דאוקמינן לה שכלן שותפין בקבלנות במלאכ' אין חייב אלא מי שהיתה מסירה לו כיון דמכחו הוא הנזק מוטל עליו דאדם מועד לעולם שוגג ומזיד אונס ורצון רש"י: