באר הגולה (רבקש) על חושן משפט שמו

(א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם רפ"ב מה' שאלה משנה בפ"ח דב"מ דף נד ע"א

(ב) מחלוקת דרב אח' ורבינא שם דף צה ע"א ופסק כדברי המיקל על השואל וכ"כ התוס' שם בשם ר"ח מטעם דכל היכא דפליגי רב אחא רבינא הלכה כדברי המיקל אע"ג דהוי חומרא לגבי מפקיד מ"מ חשוב קול' לפטור המוחזק

(ג) מבואר שם במשנה

(ד) מבואר במימרא דרבא שם דף צז ע"א

(ה) שם במימרא דרבא

(ו) שם סג ומבואר שם במשנה

(ז) ברייתא שם דף צה ע"ב

(ח) שם ושכ"כ הראב"ד וכ"כ הרא"ש בפסקיו שם בשמו והוכיח זה שם בפסקיו מהא דמשמע דוקא בעידן עבידתייהו שם דף צד ע"א ולעיל דף צד ע"ב אמרינן בעלים באמירה וצ"ל דמשעה שמזמנין ומכינין עצמן ללכת מיקרי בעידן עבידתייהו

(ט) שם סז עובדא דמרימר ב"ח דאוגר כודנייתא שם דף צז ע"א וכדא"ל רבנן לרבא

(י) וסברי דכל שעשה מעצמו אין זה עמו במלאכתו

(כ) שם בעובדא הנזכרת לבסוף איגלאי מילתא דלמיס' טעינה וכו'

(ל) ל' הרמב"ם שם בפ"ב מה' שאלה דין ה' בעי' דרבינא מרב אשי ופשטא ליה דפלוגתא דרב אושעיא הוא ופסק כר"ח והרי"ף שפסקו כרבי יאשיה מדאמר רבא מסתברא דיד עבד כיד רבו שם ד' צו ע"א

(מ) שם כדפשט ליה רבא מסתברא וכו'

(נ) שם בדין הנזכר וכ' הרב המגיד זה פשוט שאין בידו לחוב רבו וז"ש אמר לעבדו צא והשאל עם פרתי

(ס) שם דין ז' וכמ"ש בכ"מ ובבית יוסף כוונתו ומבואר בגמ' שם דף צו עא

(ע) מבואר במש"ל סי' שה סעיף ז

(פ) ל' הטור סי"א בעיא שם וכדמפרש רב אחא בריה דרב אויא דפלוגתא דר"י ור"ל היא אי קנין פירות כקנין הגוף דמי ואיפסקא הלכתא כוותי' דר"ל דלאו כקנין הגוף דמי בפ' ד' דיבמות דף לו ע"ב

(צ) שם סי"ב בעיי' דרמי בר חמא שם ולא איפשטי וכמ"ש ה"ה שם ד"ט שרש"י ז"ל פי' הד' בעיות ראשונות כשלא בבעלי' וז"ל שאלה לרבע' הוא עצמו מי מחייב באונסי' ע"כ והטעם מי אמרי' שאלה שחייבה התורה באונסי' דוקא כדשיילי אינשי וכן בכולן ולפי פי' כששאל' בבעלי' ודאי פטור ע"כ ונלע"ד מדבריו שחייב בגניבה ואבידה כש"ש וכמ"ש הטור בשם הרמ"ה דאי איכא הנאה שוה פרוטה חייב כש"ש פירוש שיהא נראה עשיר חשוב ולא ימשכו בעלי בתים ידיהם להקיפו באמנה רש"י

(ק) ל' הרמב"ם שם פ"ב מה' שאלה דין ח' שם בבעי' דרמי בר חמא ולא אפשיטא

(ר) שם ברמב"ם וכתב הה"מ אע"פ שפשיע' בבעלי' פטורה (כמש"ל סעיף א) בדין זה הדבר ספק אם הוא בבעלי' אם לא דעתו ז"ל שהפושע הוא כמזיק כמ"ש בפ"ב מה' שכירות וכיון שהוא כמזיק ואין שם ראיה ברורה לפטרו חייב לשלם וכבר כתבתי שנחלקו עליו עכ"ל ובזה מסולק מה שתמה הטור על הרמב"ם

(ש) טור וה"ה שם שנחלקו עליו

(ת) ל' הרמב"ם שם דין ג מימרא דרבא שם דף נו ע"א:

(א) טור ובית יוסף בשם הרא"ש בשם פי' הראב"ד שם בפסקיו ושכתב הנ"י שכן הסכימו האחרונים פי' כיון שהוא שכיר למלאכת שניהם לעשות לכ"א איזה מלאכה שיצטרך לו

(ב) ל' הטור סט"ו מהא דא"ל רבנן לרב' שאיל לן מר וא"ל אדרבא אתון שאילתין לי וכו' שם דף כז ע"א

(ג) מהא דאמרי' שם ולא היא איהו שאיל להו ביומ' דכלה

(ד) וביאר שם בשעת התפלה אם שאל מהם בשעה ההיא

(ה) לשון הרמב"ם שם בפ"ב ד"י וכ' ה"ה בעי' באם תמצא לומר שם (דצ"ח ע"ב) ופסקה הרב כדרכו בכל הגמ' לפסוק כאם תמצא לומר והשא' בעיות ולא אפשיטו ופירש רש"י ז"ל שאלה בבעלים וקודם שהחזירה חזר ושכרה הימנו ובשעת שכירות לא היה עמו במלאכתו ונגנב או שאבד' מהו עכ"ל

(ו) ל' הגמ' שם שכירות בשאלה מישך שייכא וכמו שפירש"י שם דכל חיובי שוכר בגניבה ואבידה ישנו בשואל וכו'

(ז) בעיא דר' אבא בר ממל שם וכ' הב"י ונראה שהוא ז"ל לא היה גורס ואת"ל אלא כבעי' קמיית' לבד וכל אינך לא איפשיטו וכ"כ ה"ה ז"ל

(ח) הוא לפי גירסת התוס' שם והרא"ש שם בפסקיו דגרסי בבעיא זו את"ל דאמרי' כיון דשייך במקצת כמאן דשייכא בכולא דמי וכ' שלדעת הגאיני' דסברי דכל את"ל הוא בפשיטות לבעיא קמייתא נפשטא בעי' דשכרה בבעלים וחזר ושאלה בבעלים וכבר תמה הב"י על הטור שכ' כן דהרי אין דרכו של הרא"ש לפסוק כן ולדידי' לא נפשטא הבעיא וכ"ה ברמזים

(ט) טור סי"ח כן דקדק התו' שם

(י) כן משמע בגמ' וכתבו התוס' שגזירת הכתוב דכל היכא דאיכא בעלים או בראשונה או בשניה פטור

(כ) פשוט שם בגמ' ריש דף צו והטעם שהוא עמו תדיר במלאכתו

(ל) בעי' דרמי בר חמא שם לפי המסקנא וכדפשט לה רבא וכ' ה"ה ופירושו הוא נכון וכן פירשו' הראב"ד והרמב"ן והרשב"א ז"ל

(מ) כתב ה"ה זה לא מצאתיו מבואר בגמ' בפי' אבל סברת הרב ז"ל נכונה דודאי כיון שהוא כלוקח לא יפה כמו מכחה שהרי הוא בא מחמתה וכיון שהודיעתו וכשתמש בה חייב ואינו דומה ליורשין (מבואר לעיל סי' שמ"א ס"ג) שאפי' נשתמשו בה אינ' חייבים באונסין וכו' דהתם ירושה שהיא ממילא ויכולין למימר זכות אב אנו יורשין להשתמש בה שלא בקבלתו חיוב האונסין וכו' ע"ש וע"ש כמ"ש שם

(נ) טור סכ"א כ"כ התוספות שם בד"ה בעל בנכסי אשתו וכו'

(ס) שם סכ"ב וכ"כ הרמב"ם ס"פ הנזכר מבואר בגמ' שם ד' צ"ה ע"א יליף לה מוכי ישאל וכו' מוסיף על ענין ראשון: