אסתר רבה פתיחתא ה

ה. [ עריכה ]
רבי יודא ברבי סימון פתח (עמוס ה, יט): "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי".

רבי הונא ור' אחא בשם ר' חמא בר' חנינא:

"כאשר ינוס איש מפני הארי וגו'" - זו בבל, על שם (דניאל ז, ד): "קדמיתא כאריה".
"וּפְגָעוֹ הַדֹּב" - זו מדי, על שם (שם, ה) "וַאֲרוּ חֵיוָה אָחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב". ר' יוחנן אמר לְדֹב כתיב (דא היא דעתיה דר' יוחנן, דאמר ר' יוחנן:
- (ירמיה ה, ו): "על כן הכם אריה מיער" - זו בבל,
- "זאב ערבות ישדדם" - זו מדי,
- "נמר שֹׁקֵד על עריהם" - זו יון,
- "כל היוצא מהנה יטרף" - זו אדום.)
"ובא הבית" - זה יון, שהיה הבית קיים.
"ונשכו הנחש" - זו אדום, שנאמר (ירמיה מו, כה): "קולה כנחש ילך".

וכה"א כך הוא אומר

(שיר ה, ב): "פתחי לי אחותי" - זו בבל,
"רעיתי" - זו מדי,
"יונתי" - ביון, שכל ימי יון היה בית המקדש קיים והיו ישראל מקריבין בו תורים ובני יונה על גבי המזבח.
"תמתי" - באדום.

ר' פנחס ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא פתרין כתיב:

(תהלים יח, ז): "בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה'" - בבבל,
"וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ" - במדי,
"יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי" - ביון, דאמר רבי הונא לגרמיה "יונתי" במלכות יון, שכל ימי יון היה ההיכל קיים והיו ישראל מקריבין תורים ובני יונה על גבי המזבח, הוי "ישמע מהיכלו קולי".
"ושועתי לפניו תבא באזניו" - במלכות אדום.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף:

"כאשר ינוס איש מפני הארי" - זה נבוכדנצר,
"ופגעו הדב" - זה בלשצר,
"ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש " - זה המן, שהיה נושף עמא כנחש, הדא הוא דכתיב (עזרא ד, ח): "רְחוּם בְּעֵל טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא" זה בנו של המן. "כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא" - ומה כתיב בה? (שם, כא) "כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם לְבַטָּלָא [גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ וְקִרְיְתָא דָךְ לָא תִתְבְּנֵא]":
- (שם, יג) "מִנְדָּה" - זו מדת הארץ,
- "בְלוֹ" - זה פרוגינון,
- "וַהֲלָךְ" - זו אנגריא,
- "וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק" - ר' הונא ורבי פנחס אמרין: אפילו דברים שהמלכות מתפתה בהם, כגון בי טיאטראות ובי קרקסאות, היא מזקת. כיון ששלח, שמע וביטל מלאכת בית המקדש, וכיון שראו כך התחילו הכל צווחין ווי, "ויהי בימי אחשורוש".