אלשיך על בראשית יד יט

עוד רמז כי במה שהיה "מלך, הוציא לחם ויין". ובמה שהוא "כהן לאל עליון, ויברכהו ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ. וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל". (יט - כ):

הנה אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (יט יח) כי על ידי שבעה שחטאו נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי כאשר מנאום פרשת בראשית, כי האחד סילקה מהארץ לרקיע ראשון, והשני לשני עד שהשביעי סילקה לשביעי. וכשנולד אברם על ידי זכותו הורידה לששי, יצחק לחמישי יעקב לרביעי כו':

(יט) ונבא אל הביאור, והוא כי הנה ידענו כי העולם על צד החסד נברא והיה מתקיים, ואמר "ברוך אברם לאל" הוא בעל החסד, שבמדת חסד אל ברא העולם והיה כבודו מלא כל הארץ, וגרמו העונות להסתלק עד השביעי, עם שנברא במדת אל שהוא חסד. ועוד מעט היה מסתלק גם משם ונאבד העולם. ובכן "ברוך" אתה שעם היותו מסולק עד השביעי שהוא "עליון", הספיק זכותך שעם כל זה לא נמנע מלברכך:

והטעם שזכה אברם להיות ברוך, הוא להיות "קונה" בזכותו "שמים וארץ", כי מתחלה היה העולם בתורת חסד חנם, ועוד מעט היה מסתלק גם משם והיה העולם אבד שמים וארץ, ואברם קנאם בדמי מעשיו הטובים כאילו שמים וארץ שלו, כי הוא מקיימם בלא תורת חסד חנם:

<< · אלשיך על בראשית · יד יט · >>