אילת השחר (מלבי"ם)/כלל קצא

אחר מלת "אם" הבא על החלוקה -- יסמוך תמיד את המלה שהוא יסוד החלוקה, בין אם הוא שם או פעל או מלה.

למשל

בחמשת מיני החטאת הקדים את השם -- "אם הכהן המשיח יחטא...אם כל עדת ישראל ישגו...אשר נשיא יחטא...ואם נפש אחת תחטא" -- כי עיקר החלוקה הוא בין החוטאים.
ובמה שכתוב "ואם תחתיה תעמוד הבהרת" , "אם לא מצאה ידו די השיב" -- הקדים המלה שבה תלוי החלוקה.
"ואם פרוח תפרח הצרעת" , "ואם העלם יעלימו עם הארץ" -- הקדים הפעל . ( ויקרא ס' קמח )