אילת השחר (מלבי"ם)/כלל טו


והפעלים המיוחדים לאבר מיוחד -- כמו ולקח ונתן אל היד, דרך רמס הלך אל הרגל, פנה אל הפנים -- בכל אלה צריך שיעשה באבר ההוא. וזה מבואר בפעלים מיוחדים [כמו חפן קמץ כרע] שהפעל נגזר משם האבר שבו יפעול.

אבל בפעלים שמורים על העשות איזה דבר [כמו זרק שפך חלץ כסה] אין הכרע במה יעשה הפעול ונלמד תמיד מן הענין והפעל הסמוך לו . (אחרי ס' קטז)