אילת השחר (מלבי"ם)/כלל ד
ויש הרבה שורשים שראשם מ"ם ועיקר שורשם בלעדה. כמו מדנים מן 'דין', ממזר מן 'זר', ממארת -- שרשו ארה. וכן מרוח אשך מן 'רוח'. מֵאֵן מן 'אין'. מורך מן 'רכך'. וכדומה ( תזריע ס' קסו, אמור ס' נג, אמור ס' צו, בחוקותי ס' מג[1] )
וכן בשמות שהתי"ו שורש -- היא נוספת לרוב. כמו תהום מן 'המה', תכן מן 'כן', וכדומה ( מצורע ס' ק )[2]
ובהרבה שורשים המ"ם שבסוף נוסף: צלמון חרום וכדומה ( אמור ס' מח )
ובהרבה שורשים הנו"ן שבאמצע נוספת: איש - אנוש, בת - בנת, וכדומה ( מצורע ס' נ ).
ומצאנו שמות מרובעים שהאות האחרון נוספת כמו גבעול מן 'גבע', גנזך מן 'גנז', ודומיהם. בפרט הרי"ש מצאנוהו נוסף גם בראש ובאמצע המרובעים -- רטפש. שרביט. שרעיף. שקערורות ( מצורע ס' פט )