איכה רבה ג א
אני הגבר ר' חמא בר חנינא פתח: (שם ל"ו) וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הסופר, ויכתוב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש. ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה. שאין תלמוד לומר "כהמה", מה תלמוד לומר "כהמה"? רב כהנא אמר: ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה. דברים איכה ישבה, איכה יעיב, איכה יועם. רבים זכור ה'. כהמה אני הגבר. דהוא תלתא תלתא פסוקים. הדא הוא דכתיב: (משלי כ"ב) הלא כתבתי לך שלישים, דברים משולשים. רבי שמואל בר נחמני אמר מהו שלישים - גבורים. כמה דאת אמר:(שמות י"ד) ושלישים על כלו, ומתרגמינן "וגיברין ממנן על כולהון". דבר אחר: שלישים אני הגבר, דהוא מתלתא תלתא פסוקים. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: אני הגבר אנא הוא דיליפנא ייסורין, אהני עלי מה דאהני לך. משל למלך שכעס על מטרונה ודחפה והוציאה חוץ לפלטין. הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד, נמצא המלך עובר ורואה אותה. אמר לה: אקשית אפיך. אמרה לו: אדוני המלך כך יפה לי וכך נאה, וכך ראוי לי שלא קבלה אותך אשה אחרת אלא אני. אמר לה: אני הוא שפסלתי כל הנשים בעבורך. אמרה לו: אם כן למה נכנסת למבוי פלוני ולחצר פלוני ולמקום פלוני, לא בשביל אשה פלונית ולא קבלה אותך? כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אקשיתון אפיכון. אמרו לפניו: רבש"ע כך יפה לנו וכך נאה לנו וכך הגון לנו, שלא קבלה אומה אחרת תורתך אלא אני. אמר להם: אני הוא שפסלתי כל האומות בשבילכם. אמרו לו: אם כן למה החזרת תורתך על האומות ולא קבלוה? דתניא, בתחלה נגלה על בני עשו. הדא הוא דכתיב: (דברים ל"ג) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. ולא קבלוה. החזירה על בני ישמעאל ולא קבלוה. הדא הוא דכתיב: (שם) הופיע מהר פארן. ולבסוף החזירה על ישראל וקבלוה. הדא הוא דכתיב: (שם) ואתה מרבבות קדש מימינו אש דת למו. וכתיב (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. דבר אחר: אני הגבר אמר רבי יהושע בן לוי: אני הוא הגבר אנא הוא איוב, שנאמר (איוב לד) מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים. ראה עני אמר רבי שמואל בר נחמן: אמרה כנסת ישראל: כיון שראה אותי עניה מן המצות, עניה ממעשים טובים, הביא עלי שבט עברתו. אמר רבי ברכיה: גברני לעמוד בכולן. את מוצא אחר מאה חסר שתים תוכחות שיש במשנה תורה. מה כתיב (דברים כ"ט) אתם נצבים היום כלכם. ומתרגמינן: אתון קיימין יומא דין כלכון גבורים לעמוד בכולם. אותי נהג בעולם הזה שנקרא חשך ולא אור. אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש: מלמד שהקדוש ברוך הוא מתיאש מן הצדיקים בעולם הזה, אבל חוזר ומרחם עליהם. הדא הוא דכתיב: אך בי ישוב.