קטגוריה:איוב כז ד
(הופנה מהדף איוב כז, ד)
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה
המהדורה המנוקדת: אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה.
אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣י עַוְלָ֑ה
וּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃
וּ֝לְשׁוֹנִ֗י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃
אִם־תְּדַבֵּ֣רְנָה שְׂפָתַ֣/י עַוְלָ֑ה וּ֝/לְשׁוֹנִ֗/י אִם־יֶהְגֶּ֥ה רְמִיָּֽה׃
פרשני המקרא
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אם תדברנה" - מוסב למעלה לומר עונש שבועה יהיה עלי אשר כל ימי חיי אם תדברנה שפתי עולה להתלונן בחנם או אם לשוני ידבר רמיה להצדיק עלי את הדין מן השפה ולחוץ עם כי לבי לא כן יחשוב כאומר לא אצעק בחנם ולא אודה ברמיה
מצודת ציון
"יהגה" - ידבר כמו ולשוני תהגה (תהלים לה)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שפתי, ולשוני". התבאר אצלי תמיד, ששם לשון מורה על הדבור התבוניי, משא"כ שם שפה מציין הדבור הפשוט, וזה ההבדל ג"כ בין דבור ובין הגיון, שהגיון הוא הדבור הפנימי הקשור עם המחשבה והתבונה, וכשיעשה מופתים תבוניים מתעים הוא רמיה, וכשידבר דברי שקר בשפתיו הוא עולה, ודבור התבונה מיוחס אל הרוח האלהי וכח השכל, ומצד שהוא רוח אלוה אין ראוי שידבר רמיה, והדבור הפשוט מיוחס אל כח החיים ונשמת האף, והמאמרים מקבילים כמ"ש בפי':
ראו גם
ויקי על הפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב כז ד"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.