אור חדש/פרק ד/פסוק יז

פרק ד/פסוק יז

ויעבור מרדכי וגומר (אסתר ד, יז) לפי פשוטו נראה כי פירשו ויעבור מרדכי מן אסתר ותכף כאשר עבר ממנה ויעש וגו' ולא המתין אף שעה אחת רק שעבר מפניה ויעש.

ובגמרא (מגילה דף טו.) אמר רב עבר יום טוב ראשון של פסח בתענית ושמואל אמר שעבר ערקומיא דמיא דקדקו ג"כ מה שכתיב (שם) ויעבור ולכך פירשו ז"ל ויעבור שהפליג בתענית עד שהיה דוחה יום ראשון מפסח ואמר שאם אין ישראל אין התורה ולכך היה מתענה ביום ראשון של פסח ושמואל סבר שהפליג מאוד בפעל התענית שהיה מונע אליו שלא היה יכול להביאם אל התענית והוא היה עובר ערקומא דמיא להביאם אל התענית כי כבר אמרנו כי הצום צריך שיהיה לו אסיפה והוא היה מטריח עצמו ועבר ערקומא דמיא לאסוף אותם ולכך כתיב ויעבור ויש לך לדעת כי מה שאמר שעבר ערקומא דמיא יש רמז מופלג שר"ל שהיה דוחה ועובר על המקטרג של ישראל והוא השטן שבא להשטיף הכל והוא עבר כח האומות שנקראים מים רבים כדכתיב (שיר השירים ח, ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונקראו כך לפי שהם באים לשטף את ישראל והוא היה עובר המונעים אשר הם חוצצים בין ישראל ובין אביהם שבשמים וכדכתיב (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפילה, וזה שאמר שעבר ערקומא דמיא הם המקטרגים המסטינים השוטפים וכה"ג היה לאברהם ערקומא דמיא כשהלך לשחוט את יצחק בנו כדאיתא במסכת סנהדרין (עיין תנחומא וירא, כב) וכאן היה עובר ערקומא דמיא הם המקטרגים והמסטינים המונעים האלו נקראים ערקומא דמיא ולכך כתיב ויעבור מרדכי כאשר עבר ערקומא דמיא בתענית שלו והבן זה.