אור חדש/פרק ד/פסוק א

פרק ד/פסוק אעריכה

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה (אסתר ד, א) ויש לשאול וכי מרדכי בלבד ידע והרי כתיב (שם ג, טו) והעיר שושן נבוכה א"כ הכל ידעו, ויראה לומר כי כך פרושו כי הכתבים לא היו מפרשים בהם כי המן שאל דבר זה מן המלך ואין שייך לכתוב זה בכתבים רק כתבו שהדת נתנה להרוג אותם להשמיד אותם ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ואיך הגיעו הדברים על ידי המן ולכך ויזעק זעקה גדולה ומרה כאשר ידע כי ע"י המן היה זה כי פרשנו למעלה כי אלו היה הגזירה מן המלך אחשורוש לא היה יראה כ"כ כי עיקר המלך להחיות את העם ולא להמית (ספר אור חדש עמוד קמה) אותם אבל כאשר ידע כי המן הוא שעושה הכל והוא אדם ולא מלך ובשביל כך אדם הזה הוא מבקש לבלוע הכל ומכ"ש שהוא המן בן המדתא האגגי צורר היהודים אשר היה מכיר במשפחתו ובאבותיו שהם קוץ מכאיב וסילון ממאיר מעולם אל ישראל.


ובגמרא (מגילה דף טו.) אמרו ומרדכי ידע את כל אשר נעשה (אסתר ד, א) אמר רב שגבה לבו של המן יותר מן אחשורוש, איכא דאמרי על אחשורוש, רב שימי בר חייא אמר גבה מלכא עילאה ממלכא תתאה דלא עביד דינא, פי' דלא הל"ל ומרדכי ידע אשר נעשה שאם בא לומר שידע מה שנתנו כל ישראל להשמיד ולהרוג אותם אין לפרש כך וכי מרדכי בלבד ידע זה הרי הכל ידעו והוי ליה למכתב ויזעק מרדכי זעקה גדולה ומרה ולכך פירשו כי מרדכי כאשר שמע ענין זה ידע כי גבה לבו של המן יותר מאחשורוש כי אחשורוש לא היה עושה דבר זה לאבד אומה שלימה והמן גבה לבו יותר מאחשורוש, ולאיכא דאמרי גבה לבו של המן על אחשורוש כי מאחר שבקש ממנו דבר כזה שאין ראוי לאחשורוש לעשות כמו שאמרנו שאין ראוי למלך לעשות דבר כמו זה ובזה גבה לבו על אחשורוש להיות יותר גדול ממנו שיעשה דבר שאינו ראוי ומפני שראה מרדכי דבר חדוש כמו זה שהוא יוצא ממנהגו של עולם היה ירא שמא יצא מחשבת המן אל הפעל לאבד אומה שלימה אף כי הוא דבר זר מאוד, ובר שימי סבר כי גבה מלכא עילאי וכו' פי' כי דבר זה היה חדוש גדול בעיני מרדכי כאשר ראה כי המן כתב ספרים להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים ואין הקב"ה עושה דין בו כאלו גבה ח"ו מלכא תתאי ולכך היה ירא מרדכי מאחר שאין הקב"ה עושה דין בו א"כ החטא גדול כ"כ ויהיה גומר מחשבתו מה שירצה ולכך ויקרע מרדכי את בגדיו.


ויקרע מרדכי את בגדיו (שם ד, א) במדרש (אסתר רבה ח, א) בנימין גרם לשבטים לקרע הזה הוא דכתיב (בראשית מד, יג) ויקרעו שמלותם והיכן גרמה לו קריעה בשושן הבירה הה"ד (אסתר ד, א) ויקרע מרדכי את בגדיו והוא איש ימיני וילבש שק ואפר (שם) וגו' רבי איבו אמר משתפס יעקב אבינו את השק דכתיב (בראשית לז, לד) וישם שק במתניו שוב לא זז מבניו, אחאב כתיב ביה (מלכים א כא, כז) וישם שק על בשרו, יורם בנו (מלכים ב ו, ל) וירא העם והנה השק על בשרו, מרדכי (אסתר ד, א) וילבש שק ואפר ויזעק זעקה גדולה ומרה, א"ר חנא מאן דאמר קודשא ב"ה ותרין הוא יותרין בני מעיו אלא מאריך רוחיה וגביא דילה, תדע שהרי זעקה אחת הזעיק יעקב לעשיו דכתיב (בראשית כז, לד) ויזעק זעקה גדולה ואימת נפרע ממנו בימי מרדכי דכתיב (שם) ויזעק זעקה גדולה ומרה, פי' הקריעה הוא דין גמור לקרוע את בגדיו ואין דבר יותר מזה כמו שהוא הקריעה ולכך אינו בא רק על מעשה של הפסד גמור שנעשה וכאן עדיין לא נעשה דבר שהיה קורע מרדכי עליו וא"כ איך נעשה דבר זה מן הצדיק מרדכי ולכך דרשו בנימין גורם זה שהוא גרם לשבטים שהיו קורעין ואף כי בנימין לא עשה דבר מ"מ על ידו היה זה ואין מגלגלין חובה כי אם ע"י חייב ולכך ויקרע מרדכי את בגדיו ור"ל אף כי הקריעה הזאת לא היה ראוי כ"כ כי עדיין לא היה כאן הפסד ואין קריעה רק על הפסד רק בשביל שהיה גורם בנימין אביו קריעה לשבטים לכל נעשה קריעה זאת, א"ר אבא משתפס יעקב אבינו השק לא זז מבניו בא לתרץ ג"כ הא דכתיב (בראשית לז, לד) וישם שק במתניו כי עדיין לא נעשה דבר גדול מאוד ללבוש שק כאלו נעשה דבר הפסד ועל זה אמר משתפס יעקב ללבוש השק ודבר זה כי הצרות קרובות ליעקב כמו השק שהוא קרוב לאדם והוא דבק באדם כי הצרות קרובות ליעקב וכמו שאמר אל שדי שאמר לעולמו די יאמר לצרתי די (תנחומא מקץ י) ולכך אמר ג"כ יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ, ב) ואמרו במדרש (ילקוט שמעוני תהלים סי' תרפ) לא אמר אלקי אברהם כי יעקב היה מיוחד לצרה ולכך הלביש יעקב על בשרו (ספר אור חדש עמוד קמו) לומר כי הצרות קרובות דביקות אליו ביותר ומאחר שהצרות קרובות אליו לא היה זז שק מעל בניו לעולם כי הצרות קרובות בבניו כי הדבר אשר דבק בהן האב לגמרי לא סר מזרעו והבן יורש אותו ומפני כי בנימין נקרא בן אוני (בראשית לה, יח) והוא נולד בצרת אמו ולכך הוא מוכן לו יותר שירש דבר זה מאבותיו ולכך מרדכי שהוא איש ימיני לבש שק ואלו דברים יש לך להבין מאוד, ומכ"ש כי הגורם היה מפני שיעקב הזעיק לעשיו דכתיב (שם) ויזעק זעקה גדולה ומרה, ופי' זה ג"כ כי מה שזעק זעקה גדולה ומרה הוא דבר שהוא מופלג בשנוי גדול ואין ראוי שיגיע דבר כמו זה לצדיק דבר שהוא כ"כ מופלג שהוא דבר זר מאוד רק מפני שיעקב גרם לעשו לזעוק זעקה גדולה ומרה ולכך המן שהוא מזרע עשיו היה גורם ליעקב ג"כ שיזעק זעקה גדולה ומרה וכל דבר שמגיע לצדיק שהוא יוצא מן הסדר והוא שנוי גדול כמו זה צריך לזה סבה ואל"כ לא הגיע דבר כמו זה לצדיק דבר שהוא יוצא מסדר העולם ומכ"ש מאחר כי מצינו שגרם בנימין הקריעה לשבטים ועתה הקריעה היה לבנימין שיש לתלות זה בזה וכן כיון שמצאנו כי יעקב גרם זעקה גדולה ומרה לעשיו וכאן היה גורם עשיו הזעקה ליעקב דהיינו לזרעו שיש לתלות זה בזה,